שלום לכולם, אני מנהלת זוגיות בת 3 וחצי שנים עם בן זוגי ורציתי לשתף אודות אימו, אימו מעולם לא חיבבה אותי בלשון המעטה, היא לא הראתה או אמרה זאת אך ניתן להבחין, אתן דוגמאות להמחשה:
מעולם לא הוזמנתי לחופשה משפחתית, אף שיכולתי לשלם על עצמי.
היא כל הזמן שואלת מתי אתחיל ללמוד ואני מרגישה שהיא רואה בי חסרת תועלת כי אני לא התחלתי ללמוד בגילי.
היא לא נותנת לי להשתתף במטלות הבית, הרבה פעמים אני שואלת אותה האם היא צריכה עזרה וטוענת שלא אף שרואים שכן.
היא לא מחבקת אותי מעצמה, אני תמיד ניגשת ונחבקת אותה, היא קרה אליי ולפעמים הייתי רוצה שהיא תחבק אותי ותתעניין בלי שארגיש שהיא מחפשת לשפוט אותי.
היא כל הזמן משדלת אותי לאכול, גם כשאני אוכלת משהו קטן היא טוענת שלא אכלתי ולא נעים לי שאני צריכה לאכול מתי שנוח לה גם אחרי שאכלתי.
היא לא מדברת איתי מעבר לסופשים וחבל לי, ניסיתי כמה פעמים אבל לא זרם.
אני יודעת שמאחורי הגב היא מדברת עליי עם המשפחה שלו ומאמינה שלא נועדנו, כי חבר שלי עתודאי שמסיים בה"ד 1 ואני לא התחלתי ללמוד.
היא לא מכירה את הקשיים שלי ומעולם לא ניסתה גם.
מה אתם מציעים לעשות? באמת שאני רואה איתו עתיד אבל קשה עם אמא שלו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות