כן
אנחנו ביחד כ7 שנים, מאורסים, והחלטתי להיפרד.
אני מרגישה שזה כבר הגיע להתעללות נפשית והוא פשוט לא מבין אותי.
על כל דבר קטן שקורה בינינו בין אם הוא צודק או אני הוא נעלב או נפגע ומפסיק לתקשר איתי, אם הערתי לו על משהו או אם עשיתי משהו שלא לרוחו, אז הוא מסתגר ופשוט לא מדבר איתי. כשאני מנסה להבין מה קרה ושואלת אותו ומנסה לדובב אותו הוא עונה תשובות קצרות של כלום ולא הכל קשור אלייך וכדומה, ואחרי כמה ימים של מצבי רוח ושתיקות כשאני כבר לא יכולה לסבול את זה ומעלה שוב את הנושא מתברר שזו אשמתי בגלל עוד איזה סיבה מטומטמת מלפני שבוע. אני יכולה להסתובב בבית בלי לדבר עם אף אחד שבוע גם כשהוא מתעלם מקיומי בבית.
הוא לא מוותר אף פעם בריבים גם אם הוא צודק או לא, הוא פשוט יעשה איתי ברוגז שבועיים אם צריך כשאנחנו חיים באותו בית עד שאני אוותר ואבכה לו ואבקש סליחה. הוא בטענתו אומר שהוא רגיש והוא כזה ואין מה לעשות אני צריכה לשים לב מה אני עושה.
נמאס לי מההרגשה הזאת של הלבד בשתיקות האלה אני מרגישה מיואשת ומושפלת שאני זו שתמיד מוותרת ובאה לבכות לו כדי שהכל יחזור לקדמותו כשלו לא אכפת. אני מבחינתי גם כשאני נפגעת או פוגעת אחרי חצי שעה שעה עובר לי ואני חוזרת ומדברת איתו. והוא פשוט נתפס על כל ריב שבועות. ההרגשה מאוד קשה אבל נפרדתי ממנו לא רואה מוצא הוא לא חושב שהוא עושה משהו לא בסדר ניסיתי להסביר לו ולדבר איתו כמה פעמים והוא אומר שהוא כזה ולא ככ מבין איפה הוא טועה אז כבר עדיף לי לבד... לא?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025