כן
אני מתגעגעת אליו, ומצד שני לא. רוצה אותו בחזרה ואז לא. ברגע שעולים הגעגועים ובא לי לכתוב לו כמה אני מתגעגעת, כמה אני מתחרטת על הפרידה ושאני אוהבת אותו, אז עולים בי גם כל הזיכרונות הלא נעימים, והדברים שכל כך מעצבנים אותי בו! הצדדים באופי שלו שהצליחו ועדיין מצליחים להרגיז אותי כל כך. חוסר האחראיות שלו, האדישות ברגעים שצריך לחץ, הלחץ מתי שצריך אדישות. הסדרי עדיפויות שלו, זה שהוא יודע הכל ולא נותן לאף אחד להגיד לו אחרת. ומצד שני, איך אפשר שלא לחשוב על כל הפעמים שהיינו צוחקים ביחד, על זה שהוא הראשון שרצתי, ואני עדיין רצה לספר לו את הכל. (אמנם הוא לא יודע איך להגיב, אבל אני עדיין מספרת). על הפתיחות שלנו, על הכנות שלנו. על זה שהוא היה מספר לי הכל ואני לו, על זה שהוא ידע את כל הסודות שלי, ואני את שלו. על זה שהרגשתי איתו הכי בנוח יותר מכל גבר אחר שהייתי איתו.
והקונפליקט הפנימי הכי גדול שהוא הבנאדם שאני הכי רוצה להגיד לו את הדברים האלה, כמו כל דבר שאני מיד רצה לספר לו, אבל הוא הבנאדם האחרון שצריך לקרוא את זה...
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025