שלום כולם אנסה לנסח את עצמי הכי טוב שאפשר בלי לחפור יותר מידי למרות ששניהם קשים. אז ככה עברתי אשפוז גליתי שיש לי בעיה נפשית קצת אבל התגברתי על זה מאד יחסית לא שקעתי. אני מודע לחסרונות והיתרונות שלי אני בנאדם מאד חברותי וזורום וכיפי אז כביכול לפי מה שאני אומר הכל בסדר אז כאן מגיעה הבעיה שלא מאז האשפוז אני חושב הדברים כבר לא באים לי בטבעיות אני יודע שאני קצת חסר ביטחון וקצת ביישן פשוט אף פעם לא התייחסתי לזה קיבלתי את זה היום זה מפריע לי אני מרגיש שהחיוך שלי מאולץ אני תמיד מנסה להראוץ חוזק ושלא יראו את החולשות שלי אולי המופנמות היא גורם רב לבעיה אבל קשהה לי לפתוח את הדברים למרות שאני יודע שהדיבור יעזור להכל יש לי עוד המון המון מה להגיד אבל לא אפשרי השאלות הן איך מתגברים על המפונמות? האם הבריחה שלי בעבר לסמים הקלים והקשים הם גורם גדול לבעיה ? האם זה בכלל בריחה? האם אני צריך להפסיק לעשן סמים למרות שהם נותנים לי את השקט ופחות להתעסק בכל הבעיות? למה בחיים לא התעסקתי בדברים האלה והכל היה טבעי והיום כל היום הראש פועל איך לעשות ככה ואיך לדבר ואיך לפעול ? תודה מראש על העזרה!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025