ללכת עם החלום ולהיות קרבי או להתחשב באמא?

שלום, אני בחור בן 18 מצפון הארץ, אני בן יחיד לאם חד הורית. הכל בבית מושלם, היחסים, המצב הכלכלי, השיתוף והכל באמת מושלם אין לי בעיה אחת ואני מודה על זה כל יום לבורא. אבל הגיע שעתי להתגייס לצה''ל (נובמבר) ואני מאוד חפץ בשירות קרבי. אמא שלי לא עשתה בעיות וחתמה לי אצל קצין העיר ואני כרגע מתמיין ליחידות הקרביות, מצד אחד היא מאוד גאה בי ומצד שני אני רואה את החששות אצלה. אני סה''כ החלק הכי גדול בחיים שלה כי אני הבן היחיד שלה ואני מבין אותה. היא כל הזמן אומרת שהיא מאוד מאוד גאה בי והכל אבל אני מכיר אותה מספיק טוב כדי לקרוא את הדברים כמו שצריך ואני יודע שהיא תדאג ואפילו בלילות הראשונים לא תצליח להרדם.

אני בא ממשפחה תומכת וכל האחים שלה (דודים שלי וסבתא וסבא שלי) גרים ברדיוס של כמה רחובות בלבד אז אני בטח שהיא תסתדר ויתמכו בה. אבל אני חושב על הגרוע מכל, במידה ולא אחזור משם מה יהיה ? אני ישאיר את אמא שלי לבד ? לא יהיה לה ילד ? כל החיים שלה ייהרסו והיא צעירה מדי בשביל זה (42). אני פשוט יודע שהיא לא תוכל להתגבר על זה ואני פשוט לא יודע מה לעשות, אני נקרע בין הדברים מצד אחד אני מאוד מאוד רוצה ללכת לשירות קרבי, זה החלום שלי מאז היותי ילד ! אני מאוד רוצה להגן על המולדת ויש לי נתונים של קצין (קב''א 54 דפ''ר 70) ואני מאוד רוצה לצאת לקצונה ואני יודע שמוקדם לדבר, אני מאוד רוצה לעשות קריירה צבאית ולכן כל כך קשה לי לוותר על זה. אני רוצה לנגוס ב 2 העולמות עכשיו כל עוד אני בסדר אז אמא שלי תהיה בסדר היא תשמח בשבילי היא תהיה גאה אני בטוח שהיא תהיה מאושרת על אחת כמה וכמה אם אני אהיה קצין.


אז מה אתם אומרים, ללכת עם החלום שלי ואולי להצליח ולהיות קצין ולעשות קריירה כמו שאני רוצה כל כך ? כמובן גם ללכת עם האידיאולוגיה שלי ואהבת המולדת או להשאר בבית כדי שלאמא יהיה לב שקט. אני יודע שאחרי כמה חודשים היא לא תדאג יותר כי היא תלמד את המערכת ואני באמת בטוח שהכל יהיה בסדר, אני בטוח ב 100% שהכל יהיה בסדר ואני אגיע לגדולות אבל רק אם יקרה משהו...אני לא יכול לחשוב על זה.


מצטער שחפרתי כל כך, אני מקווה שבאמת תענו לי תשובות שיעזור לי להחליט.
תודה מראש לכולם.