להתפטר, לא צריך לסבול סתם.
היי.
כל פעם שאני פוגש אנשים חדשים, בשלב שאנחנו עדיין אנחנו זרים אחד לשני, אני מתנהג, בלי כוונה, באופן כנראה מוזר שגורם להם להירתע ממני ולחשוב שאני יצור.
כשאני מדבר עם אדם שאני עדיין לא מכיר, אני לא מתנהג בטבעיות, הקול שלי שונה, ההתנסחות שלי שונה, אני לא אומר מה שאני באמת מרגיש שצריך לומר, אני צוחק מסתם דברים, מחייך כשלא צריך, ואני תוך כדי שיחה קולט את הפייסים שאנשים דופקים לי.
אני עובד עכשיו בעבודה מסויימת, והבוסית שלי אישה ממש קשה, ודורשת ממני לעשות דברים שדורשים להגיד לעובדים אחרים בחברה מה לעשות, ולנזוף בהם אם הם לא עושים אתזה טוב, אפילו אם הם עובדים שיותר ותיקים ממני.
אני תמיד ניגש בצורה לא טובה, מדבר חלש, בלי ביטחון, כי אני יודע שלבוא למישהו שעובדה בחברה 2-4 שנים, ואני שהגעתי לפני כמה חודשים, בא ואומר לו מה לעשות, זו סיטואציה לא נעימה, וצריך לגשת בצורה נכונה.
אבל אני לא יודע לגשת בצורה נכונה, אני פשוט גרוע באינטרקציה עם אנשים.
ואלו לא עובדים שאני חבר שלהם, אלו סתם עובדים שנמצאים שם ואני רואה אותם כל יום, אבל לא יותר מיזה. וזה הופך את העיניין ליותר מביך.
ואני סובל, אני כל יום חושב על זה.
כי בתכלס? הכל בגלל האינטרקציה הגרועה שלי עם אנשים.
אני כן רוצה להתגבר על החרדה הזאת שיש לי, מלתקשר עם אנשים זרים.
אני רוצה לדבר עם אנשים ולהרגיש בנוח, להתיידד איתם, ליצור קשרים, לכבוש אנשים בעזרת דיבור.
ואני רחוק משם, כל פעם שאני פותח את הפה, אני רק הורס לעצמי.
אני אומר לעצמי מצד אחד "באמת? להתפטר בגלל השטות הזאת? תפסיק להיות אפס, יהיו לך מכשולים יותר קשים בחיים" ואז מצד שני "למה להמשיך עם החרא הזה? תעבור לעבודה רגועה יותר, שיהיה לך ראש שקט. תעשה תעבודה ותלך הביתה בלי שאלות ודיבורים".
אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי, אני סובל מכל רגע בעבודה שלי, אבל יודע שאני חייב להתמודד עם סיטואציות כאלו כדי לחשל את עצמי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025