אני בת 17, ואני נראית דיי טוב.
אני הולכת להישמע עפה על עצמי, (במציאות אני ממש לא כזאת) אני רק באה להסביר לכם..
אני דיי צמאה למחמאות מהסביבה. אני אף פעם לא אעשה מעשים של צומי, אני אף פעם לא אראה כלפי חוץ שאני אוהבת את התשומת הלב הזאת- אבל אני פשוט צמאה למחמאות!
זה מגיע לרמה שכשאני הולכת ברחוב אני מנסה להיכנס לראש של כל אחד שעובר לידי ולחשוב לעצמי ״הוא חושב שאני יפה?״ ״הוא חושב שאני נראית טוב?״ ״מעניין אם הוא מסתכל עליי עכשיו״ ״מעניין מה הוא חושב עליי עכשיו״
זה קורה לי ב80% אחוז מהמקרים שמישהו עובר לידי.
אלו מחשבות דיי אובססיביות ולפעמים זה יכול להביא אותי גם לסוג של נרקיסיזם בסופו של דבר.
אני מודעת לזה שאני יפה וגם אומרים לי שאני יפה אבל אני עדיין מחפשת את כל זה!
לפעמים אני יכולה להסתכל במראה ולומר ״וואו״ ולהרגיש נרקיסיסטית לגמרי אבל בתוך תוכי אני עדיין לא ארגיש שלמה!
אני אוהבת את זה שזורקים לי הערות קטנות פתאום בסתם מקומות, (למרות שאני מתעלמת לגמרי מאותם אנשים. ואגב, אני לא מדברת על הערות מזלזלות כמו ׳יכוסית׳.) בו זמנית זה קצת מטריד אותי.
אני אוהבת שמסתכלים עליי,
אני אוהבת את זה שמתחילים איתי (למרות שאני תמיד מנפנפת את כולם כי אני לא נותנת למישהו מהרחוב סיכוי.)
הייתה פעם אחת שהלכתי לי בקניון עם חברה שלי,
מישהו חלף לידי ועשה לי פרצופים מוזרים (התעלמתי) פתאום הוא העביר יד על הישבן שלי ופשוט חלף!
לא עשיתי כלום כי לא עיכלתי, אבל כשעיכלתי פשוט צחקתי על זה!
מצד ראשון אם זה היה קורה לי עוד פעם הייתי מעיפה לאותו אחד ברכייה, אבל מצד שני-
זה החמיא לי באיזשהו מקום שהוא עשה את זה! (למרות שאני מודעת לגמרי לזה שהוא מטומטם ושזה היה דבר מטומטם!)
אתם מבינים את הבעיה?!
אני אוהבת להרגיש מושכת, אני אוהבת להרגיש יפה, אני אוהבת שנמשכים אליי, ואני עוד אחת שממש לא בן אדם זול, יש לי כבוד, ואני גם אפילו לא מתלבשת חשוף.
אז מה אתם חושבים? מה הבעיה בי לעזאזל? זה נורמלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות