שלום לכולם,
לפני ימים בודדים, אחרי כמעט-שתיקה של שבועיים מצידה, הודיעה לי בת זוגתי לשעבר שהיא מעוניינת להיפרד. היא טענה שזה לטובת שנינו כי היא רוצה להתפתח ולמצוא את עצמה מחדש - והיא לא רוצה שזה יפריע לי בתהליך.
אני לא אמרתי הרבה ופשוט אמרתי 'אוקיי', מכיוון שהיא הייתה מאוד נחושה בדעתה. בעברינו הייתה התלבטות או שניים לגבי הקשר אבל היא חזרה לעצמה זמן קצר לאחר מכן.
נתתי את כל מה שיש לי בקשר הזה, השקעתי בו המון - במיוחד כי ראיתי אותו הולך רחוק ומאוד רציתי שהוא ימשיך. המון אנשים אומרים לי שתרמתי לקשר יותר ממנה ואני מבין אותם לאט לאט. היא בדיוק בנקודת מפנה בחייה, הסתדרה מבחינת המון דברים לחוצים (הייתי שם בשבילה בכל מצב - גם אם זה אמר שזה היה עלול להיות הקרבה אישית שלי) ועומדת להתחיל שלב חדש בחייה. עם זאת, היא החליטה שאני לא אהיה חלק מהשלב הזה בחייה, בטענה שזה יטיב לי ושאין לי שום אשמה בנושא.
אני מרגיש שנוצלתי, עזרתי לה ותמכתי בה עד הרגע האחרון, שבוע לפני שהיא מתחילה משהו חדש. חשבתי שזה יחזור אליי במצבים שגם לי יהיו קשיים גדולים כמו שלה (היו לי פה ושם, אבל לא משהו כל כך רציני כמו מה שהיא עברה עד לאחרונה).
אני בכללי מישהו שקשה לו לסמוך על אנשים ופירוק הפתאומי הזה לא תורם להעלים את המחשבות הללו. אני לא יודע איך לקחת את זה - היא הראתה את אהבתה בהמון דרכים ותמיד הסתדרנו - פשוט קשה לי להאמין שזה פתאום נגמר.
איך אני ממשיך הלאה? מה אני יכול לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות