לא רוצה לשרת ככה, לא מוכן לתת לגיטימציה למריבה חסרת התוחלת הזו על אדמה

אני מעדיף להימנע מהגדרות אתם בכל מקרה תגדירו אותי כשמאלני, פציפיסט הכל יחסי בסופו של דבר הגדרות זה דבר מיותר.
אני מאמין בשלום ואהבה תקראו לי נאיבי, תקראו לי חולמני, רומנטיקן,אידיוט גם בסדר.
אני מאמין בהידברות אני מאמין בפשרה, בגישור, בהידברות ויום המדינה הולכת לכיוון ממש מסוים.
אני לא רוצה לקחת חלק בסכסוך מטופש. אני לא מוכן לתת לגיטימציה למריבה חסרת התוחלת הזו על פיסת אדמה, אנשים מתים כן בשביל מה?
לפחות זו הייתה מדינה טובה, קשה לחיות כאן מבחינה כלכלית והן חברתית המצב רק מתדרדר מפחידים אותנו כל היום בנושאי ביטחון וזה הנושא העיקרי מה אתנו האזרחים דופקים את כולנו ואנחנו שותקים. העיקר לצאת למלחמות להשקיע הון בצבא, אף אחד לא חושב על איכות החיים במדינה.
התפזרתי קצת ועכשיו אחזור. אני מתנגד למלחמות באופן כללי לוו דווקא משהוא בקשר לסכסוך שלנו כאן. אני גם לא מסוגל להילחם אני מאה אחוז נטול לוחמניות הנשק היחיד שלי ז הכתיבה והדיבור אין בי לוחמניות. הדרך שלי "להילחם" זה ככה בכתיבה וגם בזה לצערי אני חסום. אני רגיש ולא תחרותי וחסר מטרה למה לי להיתגייס לקרבי להשתתף במלחמה כשאני יודע הילדים יהיו באותו מצב וכלום לא ישתנה. היו כאן שני דורות שגדלו לשלום. תקופות טובות יותר להיות נער במדינה. היה כאן שיח חיובי הנוער היה נגד אלימות, בריונות ובעד שלום אביב גפן לדוגמה מייצג אותם שיר תקווה בשבילי זה יותר מהמנון.
אני לא מוכן להחזיק כלי נשק ואני לא אוותר על העיקרון הזה לא אכפת לי ללכת לכלא. אדם צריך משהו שיחזיק אותו שאיפות, עקרונות, תקוות, אני לא אתן לאף אחד לרמוס אותי תקראו לי קיצוני. אירוני לקרוא לאדם שמתנגד לקיצוניות קיצוני. היה לי כבר צו אמרתי חלק מהדעות לא הכל הייתה מראיינת נחמדה וזה אולי טיפשי אבל לא רציתי להרוס לה את השבוע. יש לי צו שני ואני לא יודע מה לעשות בגדול אמרתי שאני רוצה חיל חיוך או משהו להיות מורה חייל או שירות לאומי ואני שוקל להבהיר לצהל את הדעות שלי. אני לא אסבול שלוש שנים. אני הולך אחרי האמת שלי לא אכפת לי מכולם חושבים. אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי, לחיות בידיעה שאני שלם עם עצמי. אך אני יכול להבהיר את עצמי? אני שוקל להקריא קצת טקסטים שלי הם מבטאים טוב מאוד את מה שאני מרגיש. אני שוקל גם להצהיר על פציפיזם למרות שאני לא אוהב להגדיר. עוד דבר הצבא הוא אגרסיבי כזה ואני עדין ויש הרבה גברים ויש הרבה נורא מגעילים מהסוג שמעיר לי הערות וצוחק עלי ויש גם אלימים. אני למזלי משדר ביטחון אז לא יצא לי לספוג אלימות ומזל כי אין לי שום דרך להחזיר אז כל האנשים האלו מתגייסים. ההכי מגעילים שאני מכיר הולכים לקרבי אני לא יודע מאני אעשה שם וכנל מבחינה חברתית.
ויוצא לי לשמוע הערות מגעילות אני לא מתעצבן אף פעם ולא ממש נעלב, אבל מגעיל אותי להיות בקרבת אנשים כאלה אני חייב להסביר להם כמה זה יכול להיות פוגעני כי יש אנשים אם פחות ביטחון מימנו שנפגעים.
אני אציין גם שאני לא מאמין בבורא או משהו תנך וכאלה אז הקשר שלי הוא נטו אזרח ותו לא זהו, לכן אני קצת פחות מחובר ואני חושב שאני דווקא אוהב את המדינה יותר מאחרים כי אני לא אוהב מתוך שנאה אני לא מוכן לקבל בהשלמה את ההידרדרות אני רואה עתיד טוב יותר רק רואה אני לא מצפה שהוא יתגשם אבל אני רואה פוטנציאל.
איך מצהירים פציפיזם? אני דווקא מעוניין לשרת בדרכי ואני לא מוכן להחזיק כלי נשק. הכותרת הייתה בשביל למשוך קוראים