שיחה עם חברים גרמה לי לתהות, האם אנחנו באמת רלוונטיים בגיל 45?

היי חברים,
אני בן 45. ממרכז תל אביב.

יצא לי לשוחח עם כמה חברי ילדות שלי.
ישבנו קצת,שתינו בירה, החלפנו חוויות, צחקנו--הכל ברגיל כזה.

בשלב מסויים, היה באחד מערוצי הטלוויזיה איזה פרומו לתוכנית "גולסטאר".
אני מכיר כמובן את הסדרה,ואפילו את העונות הקודמות די אהבתי .
היא מצחיקה ,קלילה, אבל בתכלס מאוד מטופשת.

איכשהו מפה לשם, התעורר ויכוח בינינו על הקטע הזה שהיום הנוער רואה
כל כך הרבה דברים זניחים ולא משמעותיים.

חבר אחד אמר במין ערגה כזו ש..."איפה הימים של פעם עם מוזיקה כמו שצריך ,
תכנים כמו שצריך כמו שלנו היה אי שם בשנות השמונים.
חבר אחד אמר שהלוואי והיה פה משהו כמו "הכבש הששה עשר" שגם אחרי
עשרות שנים עדיין רלוונטי וכו וכו.
אחד התפרק על להקות כמו קווין, לא זפלין, רדיוהד וכו.

ואז חבר אחד אמר,שאנחנו מקשקשים ומדברים שטויות,
וכל הדיבור הזה הוא ההוכחה שפשוט הזדקנו ואנחנו בכלל לא רלוונטים.

משום שהוא טוען שהעולם כבר מתקדם, ואי אפשר להישאר בעבר עם כל הזכרונות והנוסטלגיה....ושמבחינתו זה פתאטי.

"תיכף תתגעגעו לשירים ושערים ברשת ב משנות ה 90" עם פרימו ומשה קשטן חח.

הוא אפילו הוסיף וטען לדוגמה,
שהנוער היום לא יודע בכלל מה זה "הכבש הששה עשר" .
ושהנוער היום (בני 12-18) בכלל לא מכירים מי זה מייקל ג'קסון וכמה משמעותי
הוא היה בשביל תעשיית הפופ והמוזיקה העולמית.
הנוער היום בכלל לא מייחס חשיבות לזמרים מהתקופה שלנו כמו שלמה ארצי,
שלום חנוך או אפילו אריק אינשטיין.
מבחינת הנוער, "יצחק רבין" זה עוד שם....בדיוק כמו שלנו "ברל כצנלסון " או "ביאליק ",
בשנות השמונים בתיכון , היה "עוד שם". (מבחינתי,רבין זה האדם שכי הערצתי.....
הייתי בכיכר והערב ההוא מבחינתי נתפש עד היום כטראומה, אבל לילד בן 15
זה עוד סיפור זניח שהוא קורא)

וכו וכו וכו---בקיצור, הבנתם את נושא הדיון.

והאמת,שאחרי השיחה הזו, יצאתי בתחושה די לא כייפית , והתחילו אצלי תהיות של
של........... "עד כמה אנחנו ,בני הדור שלי, כבר רלוונטיים בשנת 2017"?

תמיד אומרים ש "העולם שייך לצעירים" ואני באופן אישי מאוד מסכים עם זה.

אז "אנחנו באמת כבר לא רלוונטיים בגיל 45 "?

האם "כל הדברים שגדלנו עליהם" ומבחינתנו היו מאוד משמעותיים וחלק מהילדות,
הנערות,הבגרות שלנו אי שם בשנות ה 80-90-----(תוכניות,זמרים,פוליטיקאים,מקומות בילוי, מקומות בכללי, סרטים, אפילו אוכל של פעם )
הם דברים פשוט מגוחכים ולא רלוונטים בכלל ,
כאשר יש כבר 2 דורות מעלינו שהם העתיד של המדינה בעצם?


ברור לי שכולם מזדקנים וכולם מתבגרים .
ואני בכלל לא רוצה לחשוב מה ייקרה איתנו בגיל 70...אם כבר בגיל 45 אני
מרגיש לא רלוונטי יותר .(אני עובד ,מרוויח יפה מאוד בעבודה יצירתית ...הכל טוב)

אבל השאלות האלה פתאום התעוררו אצלי.

"עד כמה אנחנו ילידי שנות ה 70-75 רלוונטים בכלל"?

זה קצת עצוב ,האמת.