לא מאמין שהחבר הכי טוב שלי יוצא עם האקסית שלי!

לא מאמין לזה יותר!
החבר הכי טוב שלי והחברה הכי טובה שלי לשעבר (וגם האקסית שלי) סיפרו לי שהם יוצאים יחד כבר 4 חודשים!!

אוקיי, נתחיל בזה שאספר לכם שמאז כבר 5 שנים יש לי חברה ממש ממש טובה, יותר מידידה, שהכרתי בבית הספר, היא איתי בשכבה, ודיברנו בלי סוף. כל שנה שעברה אפילו יצאנו ביחד, אבל הגענו למסקנה שאנחנו לא מסתדרים בתור זוג ונפרדנו, ועכשיו אנחנו לא כל כך בקשר, אנחנו מדברים לעיתים רחוקות ואנחנו לגמרי סבבה אחד עם השני.
עכשיו מסתבר שהיא התחברה בקיץ לאחד החברים הכי טובים שלי, שאני והוא אפילו "מתנהגים כמו זוג" (בצחוק כמובן, בין אחים), אנחנו ממש נאמנים אחד לשני בתור חברים טובים. אני לא חושב שהיא התחברה אליו בכוונה כדי לעצבן אותי, אני זוכר שהם היו סוג של ידידים ודיברו מדי פעם עוד כשאני והיא יצאנו..אז כנראה שהקשר ביניהם התחזק.
בכל מקרה, הם התחברו ומסתבר שהם יוצאים בסתר כבר 4 חודשים ובאו אליי לספר לי את זה ראשון כי רצו שאני אדע מזה קודם לפני כולם.
בהתחלה אמרתי שסבבה לגמרי ואני מקבל את זה, אבל אחרי זמן מה... הכל פשוט הציף אותי. איך הוא יכל לעשות לי את זה ולצאת איתה? הוא יודע כמה שאני והיא קרובים, ועדיין יש לי רגשות אהבה אליה..
כבר עבר איזה שבוע ומשהו מאז שהם סיפרו לי, אני באמת שלא רוצה לצאת נמושה, אבל איך מתמודדים עם דבר כזה? זה פשוט מעיק עליי בהכל, הם איתי בשכבה, ולפעמים אני רואה אותם ביחד ולא יכול לגשת לדבר איתו יותר, באמת בלי להגזים.
אני לא מצליח להתרכז בלימודים, לא מצליח להתרכז כמעט בכלום, כל יום חושב עליהם, על מה הם עושים עכשיו ביחד, ואיך אני אמשיך להיות חבר שלו. זה מרגיש כמו סוג של דקירה בלב.. כמובן שיש לי עוד חברים אחרים, אבל אני מקווה שתוכלו להבין איך זה מרגיש כשהחבר אחד הטובים שלך פתאום יוצא עם האקסית שלך. בלי שום הודעה מוקדמת.
אני מנסה להעסיק את עצמי בדברים אחרים שאני אוהב, אבל תמיד איכשהו הדבר הזה קופץ לי לראש ומוציא אותי מדעתי. די אני לא יכול יותר.
ודיברתי איתו על זה, אבל הוא בעיקר הצטער שאני מרגיש ככה והסביר את עצמו ואמר שאין לו כל כך מה לעשות ושהם נורא התחברו בזמן האחרון ושניהם רצו נורא בני זוג, ובגלל שאני הכי קרוב אליהם אז הם סיפרו לי את זה ראשון. אבל זה לא ממש עזר.. אני מרגיש שאני לא יכול לדבר איתו יותר כמו מקודם וממש חבל לי על כך..

אשמח אם תוכלו לשתף אותי בטיפים איך להתמודד עם זה, מה לעשות, ואיך להפסיק לחשוב על זה. אני יודע שהזמן יעשה את שלו, אבל לבנתיים.. מה עושים?
תודה לכל העוזרים.