טוב אז ככה , אני בת 13 לומדת במקיף. אני מאוד גבוהה ורזה, יש לי גוף בלי עין הרע. אבל הפנים.. אני לא שלמה איתן בכלל, אני יתחיל בדבר שהכי מפריע לי בעצמי, האף. זה לא שיש לי בלוטה כזאת או שפיץ חד, הוא קצת הרבה גדול. יש לי עיניים לא גדולות כל כך בצבע ירוק, שפתיים נחמדות ושיער שטני בלונדיני. נמאס לי כבר לא לקבל את עצמי, כל יום אני עומדת מול המראה ואמרת לעצמי "את יפה" ואחרי חצי שעה כיאלו זה לא קרה! עוד פעם השנאה עצמית הזאת. ביומיום לא מעירים לי על האף אולי לעיתים רחוקות, אבל קשה לפספס אותו. במשפחה תמיד אומרים לי שאני יפה, אבל בחברה? בכלל לא. מבחינת האופי? יש לי מיליון חברות וידידים, זה מה שאני אוהבת בחברים שלי הם אוהבים אותי בגלל האופי ולא היופי. בנוסף לזה, כל החברות שלי עם ביטחון עצמי בשמיים, כל היום הם אומרות "איזה יפה אני" "אני דוגמנית" "איך מישהו לא יתאהב בי" , ורק אני תמיד שותקת וחושבת על זה שאני מכוערת. אני חושבת המון על ניתוח אף בגיל 17, ההורים שלי איתי והם כבר חסכו לי לזה כסף.
איך להתחיל לאהוב את עצמי? למה אני תמיד חייבת לשנוא את עצמי? עד גיל 17 אני לא יאמין בעצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות