שלום,
לאחרונה נתקלתי בסוג של "קושי" עם ביתי (14)
היא תמיד הייתה "בוגרת" ו"אחראית" ומעולה לא נתקלנו בבעיות
תיפוסיות של "בני נוער" איתה, לאחרונה המצב ממש התחיל להדאיג אותי,
משום שאני לא יכולה להתייחס אליה יותר כמו לילדה קטנה.
אני לא יכולה להעיר לה על הלימודים, כי אין על מה והיא נורא אחראית ודואגת ללימודים שלה והציונים שלה בסדר גמור והיא גם יודעת להתכונן לבד ולא צריך להעיר לה בעניין הזה,
היא אחראית גם בדברים אחרים, יודעת לעשות מטלות מיוזמתה, דואגת לדברים בבית ועוזרת למשפחה אפילו בלי שמבקשים ממנה,
בכללי היא מכבדת אותנו כהורים, והיא מתנהגת יותר כמו "מבוגרת" מאשר כנערה או כל ילדה אחרת בגילה שאני מכירה.
האם זה משהו שצריך להדאיג אותי? חשוב לציין שגם אין לה בעיות בתחום החברתי.
שמתי לב שאנחנו כבר לא יכולים להעיר לה על כלום, כי היא לא עושה שום דבר לא בסדר, או חסר אחראיות שמצריך את הדאגה שלנו.
כמו שאר בני גילה, היא רוצה לצאת מדי פעם עם כמה חברים מחוץ לעיר, ואני יודעת
שאפשר לסמוך עליה, כי נתנו לה לצאת כמה פעמים והכל היה בסדר והיא נורא אחרית וזמינה ככה שאנחנו לא דואגים. אבל בגלל שאין לנו מה להעיר לה אז החלטנו לאסור עליה לצאת.
אני ובן זוגי חשבנו על הטענות שזה מסוכן, והיא קטנה מדי, ושהיא חסרת אחריות(אפילו שאנחנו יודעים שהיא כן אחראית) פשוט בתור הורים כבר אין לנו ממש מה לעשות או להגיד לה ולהתייחס אליה כמו לילדה קטנה לא עובד בגלל שהיא בוגרת מדי אפילו בשביל זה ומתעלמת ככה שיוצא מצב שאנחנו הילדותיים. מצד אחד אני מרגישה רע עם זה שאנחנו "ממציאים" טיעונים כי אין לנו מה להעיר לה מצד שני מה כבר יש לנו לעשות אם היא מתנהגת כמו מבוגרת ואין לנו מה להעיר לה?
מה לעשות עם ילדה כזו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות