"ביום הראשון שלי בצבא קיבלתי חבל עם שתי אפשרות לקחת אותו להכין לולאה ולסיים את הסבל. האפשרות השנייה להכין סולם ולטפס מהבור אל האור. בחרתי את האפשרות השנייה. אומרים לחלומות יש פחד גבהים, החלום שלי בסה"כ לצאת מהבית ולשמוע את השאלה מאבי "לאן אתה יוצא בשעת לילה כו מאוחרת" אבל בפועל זה "כודא תי אידוש איזא פוזנא" ( אם לא הבנתם הוא רוסי ) ולענות אבא, אני יוצא עם ה- "חבר'ה". תמיד חלמתי להגיד את צירוף המילים "לצאת עם החבר'ה", "אני חייב לספר לחבר'ה" ולשמחתי זכיתי להגיד את זה בצבא. אותו יום שהתגייסתי.. עליתי על האוטובוס לבקו"ם לבד, לא הפסקתי לשאול את עצמי איפה החבר'ה, למה הם לא באו להגיד שלום, דרך צלחה.. אותו יום גם ירד לי האסימון אני, אני - מר אפחד, אחד שלאף אחד לא אכפת. יש אנשים החיים בעולם כעס, ממורמר מלא בשנאה. יש אנשים החיים בעולם חברותי, אכפתי ומלא אהבה. אותו עולם.. תמיד אמרתי לעצמי.. אבל חייתי בשנאה עצמית גדולה. התעסקתי ב-למה לא מתי ש-הלמה כן תמיד היה מול העיניים שלי.
זוכרים שלקחתי את החבל והכנתי סולם, מסתבר שהסולם הרים אותי לגבהים חדשים שלא הכרתי ולא רק שיצאתי מהבור הצלחתי להגיע לשמיים ולהפוך במהירות הבזק לבן אדם נערץ ביחידה שלי. 100 איש אומרים לי פה אחד - "אתה גדול מהחיים". אני לא ידעתי איך זכיתי בתהילה כו גדולה, הראש צעק תמיד "זה אני מר.אפחד" אבל הלב, הלב אמר לי אני ה-אחד.
סיימתי את השירות שלי, הסולם שהכנתי מהחבל נקרע ומיד נפלתי מהשמיים אל הקרקע למזלי עדיין לא נפלתי מספיק נמוך בשביל להגיע לבור. פתאום חזרתי למציאות בלי חברים כי נטשתי אותם מאחור, פשוט לבד עם עצמי. אני ה-אחד שחזר להיות שוב מר.אפחד. נכון, אני משתדל לשמור על קשר עם החבר'ה אבל הם רחוקים ואני לבד.. שר לי בדד מחזיק לי חבל ושואל את עצמי סיימתי שלוש שנים בהכנת סולם אז איך הגעתי למצב שאני עם חבל ביד ושתי אפשרויות.
השאלה שלי, איך אני ממשיך קדימה.. מוצא חבר'ה גם באזרחות.
תודה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות