היי,
אני בת 24 ובשנה האחרונה ללימודים בעיצוב. תמיד ידעתי שזה מה שאני רוצה מגיל קטן ולכן מיהרתי ללמוד ישר אחרי צבא. היום אפשר לומר שאני מצטערת על כך..
הלימודים האלה קשים במיוחד ולא כיפיים כמו שנשמעים, הביקורת עליך היא תמידית פעמיים בשבוע ותמיד עובדים כל כך קשה וזה אף פעם לא מספיק. השנה זו השנה האחרונה ופרויקט הגמר, ולא הולך לי. לא מבינים אותי ואני לא מבינה את עצמי. אני בנאדם מאוד ביקורתי כלפי עצמי וכמעט אף פעם לא מרוצה מהדברים שאני עושה. נכנסתי לדיכאון ממש עמוק ואני לא יודעת להצביע בדיוק למה, אבל אין לי את הכוחות לקום בבוקר ולעשות את המשימות, לדבר מול מרצים, שכחתי למה אני אוהבת את זה והלכתי ללמוד, אני בחרדות בלתי פוסקות מהמשימות שצריך לבצע ואני בחוסר שינה שנמשך כבר שבועות רבים וזה מעין מעגל שאני לא מצליחה לתפקד גוערת בעצמי על כך לא מצליחה בפרויקטים. הסמסטר עוד 3 שבועות נגמר ועכשיו צריך לעבוד הכי קשה על כל הפרויקטים כי זה הסוף. וגם כדי שיאשרו לי לעבור את סמסטר הבא לפרויקט הגמר - אם הוא ייחשב מספיק טוב בעיניהם.
הדיכאון משתלט כל כל פינה אצלי. אני כבר לא בנאדם שמח כמו שהייתי. רוצה כל הזמן לישון אבל גם את זה לא מצליחה לעשות. חברים לא יכולים לעזור כלכך וגם עליהם אני מרגישה כנטל. משפחה לא מבינה למה אני לוקחת את זה קשה... מרגישה די לבד ועם עצמי. על אף שהולכת לטיפול פסיכולוגי.(ומנסה מדיטציות, תרופות הרגעה טבעיות ועוד..לא עוזר) מחפשת לפרוק ואולי עצות חכמות מאנשים שעברו את זה...
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025