פסק זמן או מריחת זמן?

שלום לכולם, אני כותבת עם מועקה ממש גדולה על הלב. חבר שלי ואני בזוגיות של שנתיים פלוס, הכל היה בריא אצלנו ובאמת טוב, אבל לאחרונה דברים התדרדרו. הוא איבד את אמא שלו לפני יותר משנה, ועבר תהליך נפשי מאוד קשה. כל הזמן הזה הייתי שם בשבילו למרות שגם לי לא היה פשוט כי אני בדיוק גיליתי שאני חולה במחלה כרונית. בקיצור, למרות הכל נשארו ביחד בזוגיות בריאה ואוהבת. לפני שלושה שבועות לקחתי אותו לאכול כי הוא היה ממש מבואס, נזכר באמא שלו ובכל מיני דברים שקרו לו בחיים. הוא שיתף אותי בכל מה שעובר עליו, ובגלל שכל פעם התחושות הקשות האלה עוברות אליו הצעתי לו אולי ללכת לדבר עם מומחה. הוא אמר שזה לא יעזור כי הוא ניסה. אחרי כמה זמן הוא התחיל לדבר על איזה מישהי שהוא התאהב בה בגיל 8 ושברה לו את הלב ובגללה מגיל 14 הוא השתנה וראיתי שהוא כבר ממש מוצף. הוא דובר אנגלית אז אמרתי לו: אולי תנסה לארגן את המחשבות שלך and to get your shit together. הוא כל כך נפגע, ובצדק, לא התכוונתי להעליב, פשוט הוא נכנס לדכאונות האלה הרבה ואני באמת רק רוצה שיהיה לו טוב. המילים שבחרתי והתזמון היו גרועים בטירוף והתנצלתי מעמקי נשמתי. במשך כל השבועיים שאחרי הוא דיבר איתי ממש ביובש, לא שיתף בכמעט כלום, ומנגד אמר לי לא ללחוץ עליו ורק להיות נחמדה אליו. ולמרות שניסיתי להסביר לו שאני זאת שהייתה איתו באש ובמים כשכולם עזבו ושאני היחידה שתמיד דואגת לו ופשוט עשיתי טעות, הוא לא היה מוכן לשמוע. ביום שישי האחרון הוא הגיע לארוחת שישי אצלנו ואמא שלי דיברה לא יפה לאבא שלי, וזה גרם לו להיות עצבני בטירוף. הוא לא דיבר עם אף אחד ומיד אחרי האוכל לקחתי אותו. התחלתי לדבר איתו באוטו ואמרתי לו שאנחנו חייבים למצוא פתרון כי זה לא יכול להימשך ככה. הצעתי לו בעבר שייקח הפסקה אם הוא צריך ובשישי הוא ביקש אותה. הוא לא היה מסוגל להסתכל עליי ואמר שהוא נגעל. זה כל כך פגע בי. ובמקביל הוא שוב אמר שהוא יודע שאני טובת לב ואני באמת עושה הכל בשבילו אבל זה לא עזר והוא פשוט נגעל מלהסתכל עליי. עשינו טעות שלא קבענו חלון זמן להפסקה הזאת, היום כבר חמישי ולא שמעתי ממנו. מה לעשות? הוא אמר שהוא צריך זמן להתייצב ולהתרפא אבל זה כל כך פוגע. אני באמת אוהבת אותו ודואגת לו וכל כך מצטערת על המילים שאמרתי. לשלוח לו הודעה? להשאיר את זה ככה? ממש אבודה.