אין לי עם מי להתייעץ על זה.
מישהו שהיה כמו אבא שני שלי בילדות התחתן עם אישה טובה ולה הייתה ילדה מתוקה,ביחד הם הביאו אחרי כמה שנים 2 ילדים מקסימים זה החלק היפה ביותר.
החלק הפחות יפה זה שהוא לא בחיים האלה יותר ולקח לי שנה וחצי בערך לצאת מזה,
לא מזמן הלכתי עם בן זוג לשעבר לבית קברות ובלעדיו לא הייתי מסוגלת תאמת.
אחר כך הלכתי שוב,גם ישר התקשרתי אליו אחרת הייתי משתגעת או לא נכנסת,
בעיקרון אני בן אדם סגור אז נדיר שאני ידבר על רגשות עם מישהו.
אבל היה זמן קצר שפשוט דיברתי עליו יותר מידי אחרי שכתבתי עליו שיר ראשון,
הראיתי לחברה כאילו זה איזה זר,לא יודעת להסביר דיברתי עליו כאילו זה לא הוא.
בהרגשה הייתי בהכחשה עד שקראתי לבד בחדר את השיר ופשוט התפרקתי לגמרי,
בכיתי רצח,אפילו בלוויה לא בכיתי בכלל,הייתי זומבית בתכלס אבל לא שמו לב.
הזמן זז והוא לא יחזור יותר אני הבנתי הוא תמיד יהיה קיים בלב שלי לא חשוב מה,
אבל הם כן קיימים והם חשובים לי אני הולכת לאבד אותם בגלל טיפשות אוף.
אני לא יכולה לדבר על זה עם מישהו מהקרובים לי ביותר כי הם יתחילו לשאול,
לדאוג אפילו, ככה אני נראית בסדר עסוקה והם מבינים ועוזבים אותי בשקט.
אין לי מושג ממה מתחילים בכלל,למי ראשון לפנות ועל מה לדבר קטע דפוק,
אפילו לשחק עם התינוק כבד לי ומרגיש לי שאני צריכה לעשות יותר תמיד.
ניסיתי ללכת לשם ומשהו עוצר בעדי מין פחד כזה מציק מונע ממני להתקרב,
אני בולעת מילים,תמונות שם שלו כמובן וזה משפיע עלי יותר מידי מקשה.
אז מה עכשיו?כמה שיותר עצות יעזרו לי תודה על הסבלנות מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות