היי,
זו הפעם הראשונה שלי ככה, אז אני מקווה שאני עושה את זה נכון :)..
אני בכיתה ט, אני זוכרת שביסודי לא הייתי בכלל מקובלת, ושעליתי לחטיבה הבטחתי לעצמי שהכל השתנה.
וזה באמת השתנה, היו לי מלא חברים, דיברתי עם כולם ולא נתתי לחברה לשנות אותי..
בכיתה ח זה טיפה הלך וקטן, כולם הפכו להיות שפוטים של איזו חבורה ואני אנסה להיות כאן צנועה- אני לא הלכתי ונגררתי, היו לי דעות שונות..
רק בגלל זה הפסדתי, התחלתי לאט לאט להפסיד יותר חברים, פחות יצאתי בשישי, והרגשתי כאילו אף אחד לא רוצה לדבר איתי.
והנה אני בכיתה ט מרגישה יותר לבד, ישלי 2 חברות הכי טובות, עדיין אני מדברת עם אנשים "מהחברה המקובלת" (לא כולם) וחלקם נפגשת איתם,
אבל עדיין זה כבר לא מה שזה היה, לא מצרפים אותי לקבוצות כמו של:מסיבות הפתעה, לנסוע לתל אביב..
זה כבר לא ככה..
אני רוצה לחזור למה שזה יהיה פעם, שאם יאמרו: "שני (שם בדוי) יוצאת היום", אז באמת איכשהוא התלהבו..
חברה שלי שאני באמת סומכת עליה "מהחברה הגבוהה" אמרה לי שאני צריכה לשים לב לאנשים שסביבי, וזה קשור גם ליציאות שלי בשישי.. (כנראה לא רוצים בכלל אותי שם..).
בקיצור, אחרי כל החפירה שלי אליכם, אני רוצה לחזור לפעם, לפחות לקצת ולא להרגיש מסכנה שמרחמים עליה.. מה לעשות? איך? או לפחות איך לא להרגיש לבד?..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025