אז ככה, מאז ומתמיד היו לי מטרות מסוימות
אם ניקח את תקופת לימודי התיכון, אז לסיים בהצטיינות, היה לי את תחביב הריקוד שהשקעתי בו הרבה זמן, וחברות.. ובגדול היה לי לוז כזה של תוכנית ותכנון ומן מטרות כאלה נקרא לזה כך.
זו הייתה התקופה המדהימה בחיי אך הכל השתנה מאז שהתגייסתי. לא ברור איך מילדה כלכך מוצלחת אהובה ושמחה הדרדרתי למצבי
אני מרגישה כיום עומדת במקום, תקועה, חסרת מוטיבציה, עצלנית וממורמרת ( מה שבחיים לא הייתי )
וזה בא לידי ביטוי בכל תחום..
אני לא יוצאת הרבה מהבית כי החברות המועטות שהיו לי ניתקו איתי קשר מבלי לפרט מדוע,
אז כפועל יוצא גם נורא קשה לי להכיר בן זוג. וגם אם יקרה נס ואכיר אני בספק אם חבר יספק לי את כל החוסרים בחיי..
בצבא אני בתפקיד אידי!וטי שלא הולם את כישוריי ויכולותיי ומרגישה בזבוז מוחלט של זמני ושכלי.
כאמור אני לא יוצאת מהבית ומרגישה ששנותיי היפות ביותר מתבזבזות להן על ללכת לישון מוקדם ולהתחפר במיטה. ( אני לא יוצאת כי באמת אין עם מי)
את העבודה שלי אני שונאת ומתעצלת לעזוב כי אף אחד לא יקבל חיילת..
הדבר הכי גרוע שאני לא רואה תאריך תפוגה למצב. כשאשתחרר עדיין אהיה חסרת חברות ואפילו עוד יותר משועממת. ועוד יותר לא יהיה עם מי לבלות ועם מי לצאת ואפילו לטוס לחול
לא ברור איך הגעתי למצב הזה, ואני מנסה בכל כוחי להמשיך ולנסות..
זו יותר פריקה מבקשת עצה אבל אם מישהו היה במצב דומה אשמח לעצות !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025