כול חופש אותו סיפור. יש לי חברות, לא הרבה, אבל מספיק כדי רוב הזמן שיהיה לי עם מי להיות בבית ספר ואני אהנה והכול, אבל כול חופש יש אותו סיפור מחדש: מרבית מחברותיי הן חברות ביתספר כזה, לא ממש של להיפגש אחהצ, לא כאלה קרובות ואני פשוט תקועה בבית אפילו ההורים שלי מרחמים עליי. כול היום רואה טלוויזיה... מרגישה לבד. יש לי 2 טובות שאני נפגשת איתן אבל הן לא תמיד יכולות וגם יש להן חסרות אחרות ככה שאני מרגישה עלוקה להיות איתן 24/7...
היו לי עוד כמה כאלה אבל רבתי איתן מכות מיני סיבות ואני לא מתכוונת להשלים איתן. הן היו כלבות.
בחופש הגדול כמעט לא יצאתי מהבית אלו היו חודשיים של סיוט ואף אחד כמעט לא ידע מזה, זה רק בשנה האחרונה נהיה ככה.
אני יודעת שהתשובה הברורה היא להתקרב יותר לחברות שלי ושיהיו חברות שאוכל להיפגש איתן אחהצ אבל אני לא יודעת טחך אפשר פתאום להתקרב למישהו, כולן במין חבורות כאלה שאני לא שייכת לאף חבורה והרבה פעמים אני מרגישה חופרת ונדבקת וזה גם רושם שאני. מקבלת שהסביבה חושבת עליי אבל אין לי מה לעשות....
אני לא יודעת איך להפסיק את המצב הזה זב נורא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025