היי!
תמיד לקחתי בקלות דעת את המחשבה על יחסי מין, סה״כ אהבה בין שני אנשים, מה רע בזה? אף פעם לא דאגתי לגבי זה יותר מדי... וגם אף פעם לא היה לי צורך, כי לא הייתי בשום זוגיות.
כיום אני בזוגיות טובה ופורחת מזה חודשיים וחצי, והמחשבות הטורדניות מתחילות להציף אותי. אני לא פוחדת שבן הזוג שלי לא יאהב אותי אחרי, לא יאהב את הגוף שלי או כל שאר החששות הקלאסיים. אני סומכת עליו ואוהבת אותו מאוד, ואנחנו מתקדמים בקצב מקובל על-ידי שנינו. הקטע הוא שאני מתחילה להבין את גודל המשמעות של לעשות כזה דבר, וכל השאלות פה באתר על ״האם נכנסתי להריון?״ ״האם נדבקתי במחלת מין?״ רק מגבירות אצלי את החרדה.
כמובן שבפעם הראשונה ננקוט בכל אמצעי הזהירות, אבל אני עדיין פוחדת מאוד. אני מאוד לא רוצה לקחת גלולות, הבנתי שזה עושה שינויים בגוף ושצריך לקחת כל יום באופן עקבי. אני נוטה לשכוח המון דברים, אף פעם לא מרוכזת וזוכרת לבצע משימות כלשהן. אם אשכח לקחת גלולה, אני לא יודעת מה אעשה עם עצמי. גם אם אשים תזכורת בטלפון, מהיכרות עם עצמי אני פשוט אדחה אותה עד שאשכח ממנה. שנינו גם בצבא, אז נראה לי שיהיה מיותר לקחת גלולות כשנתראה רק פעם בשבוע/שבועיים. מצד שני, קונדום ממש לא מרגיע אותי יותר מזה. אני כל הזמן מדמיינת מה יקרה אם הוא יקרע. אני לא רוצה ללכת לשום גניקולוג (שזו בעיה גדולה נוספת שיש לי...), אני מתביישת מאוד ואין לי מושג גם עם מי אלך. ובכלל, מה יקרה אם הקונדום יקרע בלי שאדע על כך, ובעצם אכנס להריון. אני לא אדע מה לעשות עם עצמי, ואני כל כך פוחדת מזה.
באיזשהו מקום אני יודעת שאני מגזימה, שהמון זוגות מקיימים יחסי מין באופן קבוע והפלא ופלא- העולם לא חרב עליהם. יש לציין שאני סובלת גם מ-OCD, מה שממש לא תורם לי בחיים בכלל ובמקרה הזה בפרט. אני גם יודעת שיש זמן עד שנעשה זאת, ועד אז לבטח אשתף אותו בחששות שלי. הוא אמנם כבר מנוסה ומבין יותר ממני, אבל אני לא מדמיינת שום דבר שהוא יאמר שיוכל לסייע לי. אני מרגישה אבודה.
לא יודעת אם אתם תוכלו לעזור, אבל שווה לנסות.
תודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות