הי. אני בן 23 ויש לי אוטיזם בתפקוד גבוה. מאז ומתמיד היו לי קשיים חברתיים: קשה לי מאוד ליצור ידידויות חדשות עם אנשים ולשמור איתם על קשר. לאחרונה עברתי לתל אביב ואני מרגיש מאוד בודד. למרבה הצער, כמה ידידות 'טובות' שלי מנצלות זאת כדי להעיק עלי עוד יותר.
לפני כמה שבועות אחת מהן שלחה לי הודעה 'אני מתגעגע אליך! מתי ניפגש?' ואני בהתלהבותי ניסיתי לקבוע איתה אך היא התעלמה מכול ההודעות. בשבוע האחרון היא אמרה שאם אני רוצה להיפגש איתה אז שאני אקבע ושהיא לא יכולה להיפגש איתי כי יש לה טיפולים פסיכולוגים. הנחתי לה ואתמול ראיתי שהיא הלכה להופעה ועכשיו היא משחקת בפליסטיישן 4 והכול סבבה אצלה. רק שהיא לא תראה אותי.
השנייה זאת מישהי שהכרתי בהקרנות עיתונאים שאני הולך אליהן. בהתחלה היא הייתה מאוד נחמדה אלי אבל כול פעם שכתבתי משהו שהיה נוגד את דעתה היא הייתה מתחילה להיות תוקפנית אלי ולהתנהג כאילו אני חייב לה משהו. השבוע שאלתי אותה אם היא רוצה להיפגש איתי והיא התחילה לתקוף אותי שהיא לא חייבת לי כלום והיא לא מעוניינת להיפגש איתי ושאני תמיד מנסה את הדרכים הכי עלובות בשביל שהיא תתייחס אלי. לא היו לי מילים לטענות האלו.
השלישית זאת מישהי שהייתה בצבא מאוד נחמדה אלי אבל מאז שהיא התחילה ללמוד היא הפסיקה להתייחס אלי ברצינות. אני תמיד פונה אליה ושואל אותה אם היא רוצה להיפגש ובדרך כלל או שהיא מתעלמת או שהיא אומרת שהיא עסוקה ושהיא לא רוצה לפגוע בי.
עכשיו, אני לגמרי מבין שהן לא חייבות לי כלום אבל למה היחס המזלזל הזה. מה יש בי שמרתיע אותן. למה יש לי ידידות כאלה מחורבנות. אני לגמרי מיואש כבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות