אני ואמא שלי לא הכי פתוחות, והיא לא מזמן דיברה איתי על זה, שהיא לא יודעת מה קורה איתי, והיא רוצה להיות חלק גדול יותר מהחיים שלי, כמו חברה טובה.
לפני שבוע ומשהו בערך אני וחברה שלי דיברנו בסקייפ על ספר מסויים, ואני בעתיד גם רוצה להיות סופרת וכותבת הרבה.
אמא שלי אף פעם לא קראה יצירות שלי, והפעם היא בקשה לקרוא ספר שכתבתי.
בגלל שלא היה לי משהו זמין שכתבתי, התחלתי לכתוב משהו חדש.
בגלל שאמא שלי בקושי קוראת בעברית, נאלצתי להקליד ברוסית.
והרוסית שלי ממש אבל ממש עקומה.
אז כשאני כותבת אני כותבת במחברת באותיות בעברית והמשמעות ברוסית (עד שאני אקליד בעצמי ברוסית, אני האבד את הרעיון).
ואז מקלידה הכל ברוסית, בקצב איטי, עם טעויות בכל מילה שלישית, ואז ביחד עם גוגל אנחנו עוברים לאט על הטעויות.
(אין מישהו פנוי שיקליד מהר במקומי ובלי טעויות).
בקיצור... מסובך.
ואמא שלי יודעת את זה.
אני כותבת את הסיפור בשבילה, והיא מודעת לזה.
ובכל פעם שאני מביאה לה לקרוא היא טוענת שהיא טיפה עייפה והיא לא מספיק מרוכזת לזה.
והיא בקושי עובדת, רק כמה שעות, 3 ימים בשבוע בבקרים.
הקטע שאני כבר בפרק רביעי.
בסביבות 800-1000 מילים לפרק.
ועכשיו בטוח היא לא תקרא.
וזה ממש הורג אותי כי התרגום לוקח כפול זמן מהכתיבה.
ואני לא רוצה להכריח אותה לקרוא.
מה לעשות?
לא לדבר איתה יותר?
לזרוק את הספר לזבל כי זה לוקח יותר מדי מזמן?
להמשיך לכתוב כרגיל ולכעוס עליה בלב?
לדבר איתה, לשמוע התנצלות לא כנה, ומה אז?
רעיון אחר...?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025