היי לכולם,
אני בת 12, בכיתה ו'. מאז ומתמיד הייתי שונה בהכל- היו לי דעות שמנוגדות לכל מה שבני כיתתי חושבים (הם חושבים שהומו זה סטייה ואני חושבת שזו בסך הכל דרך חיים), הם חושבים על כל מיני דברים כשלילי ואני דווקא מוצאת את החיובי.
תמיד התלבשתי שונה (הכל רוב הזמן שחור, צבעים כהים כאלה), תמיד דיברתי אחרת ותמיד קראתי ספרים שאחרים לא העלו בדעתם לקרוא (ספרי היסטוריה, אמנות ועל תקווה).
אבל המוסיקה שלי, זה עניין אחר לגמרי...
בשבועיים האחרונים גיליתי עולם אחר. התחלתי לשמוע שירים של אביב גפן (ממש הזדהתי עם חלק ובחלק גדול מהם אני בוכה מאוד), אוהבת בעיקר את- "אהבנו", "האם להיות בך מאוהב", "עכשיו מעונן", "אולי" ו"בוכה על הקבר". אלו שירים עם מסרים גדולים לחיים, לא חשוב איך אביב שר (בעיניי הוא שר מיוחד), בנוסף אני מתחברת לביטלס, לפינק פלויד ועוד...
האם זה מוזר שילדה בגילי שומעת רוקנרול? אני עצמי מוסיקאית (הופעתי בקהילה יהודית בחו"ל, ולקחתי מקום שני...), והרבה בארץ...
המוסיקה בעצם היא מקום הבריחה שלי. רוב הזמן אני עצובה ובודדה, אז אני שומעת את השירים ומתנתקת...
זה מוזר? לגיטמי? יש לציין שכתבתי את השאלה לפני מספר ימים והיא כנראה לא נשלחה....
אשמח ותענו....תודה מראש!
אוהבת...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025