נפגעתי מגברים כל כך הרבה, רוצה כבר אהבה

היי. שלום.. אני רק בת 17, ונפגעתי כל כך הרבה מכל כך הרבה גברים שאני כמעט וכבר לא יכולה לספור. חלק היו שהיתי יותר קטנה, אבל בשלוש שנים האחרונות שאני די יציבה ובוגרת ומודעת לעצמי כמות הגברים שדחו אותי, ששיחקו בי, שפגעו בי צחקו עלי הסתלבטו עלי או סתם גרמו לי להתאהב בהם והחליטו שפתאום הם לא בעניין היא עצומה. ואני לא מבינה מה לא בסדר בי, מבחוץ הכל נראה כל כך בסדר. בחורה יחסית קשה להשגה, מי בכלל יכול להתקרב אלייה מבחינה מינית או אחרת. היא לא תמימה ואי אפשר לשחק בה.... היא גם אל הכי נותנת הזדמנויות שניות.. היא לא מתאהבת מהר וגבר צריך להיות סופר מושלם כדי למשוך את צומת ליבה. וזה לא נכון. זה רק תדמית שיצרתי לעצמי כדי שהגברים לא ידעו כמה אני נפגעת מהם, שבכלל לא יעלו את זה בדעתם, כי אני נפגעת כל כך הרבה, לא רוצה שיצא מצב שכמה גברים ישבו ביחד, השם שלי יעלה ומתברר שכולם שיחקו בי ופגעו בי. ריחמו עלי מספיק בחיים. חלק ידעו שאני מאוהבת ופוגעה, והרגשתי הכי מושפלת בעולם ועבדתי קשה כדי לגרום להם להבין שהמשכתי הלאה. אבל אני לא...... אני אף פעם לא המשכתי הלאה... מאף אחד..
זה תקופות... שלושה חודשים במקרה הקצר נתקעתי על גבר מסוים עד שהכרתי גבר אחר שמשך אותי יותר ופגע בי יותר וככה זה המשיך. האמת שגבר לא צריך להיות מושלם כדי למשוך אותי. אני רואה את הטוב בכולם, אני רואה אישיות אני רואה לב טוב. אני רואה שכל, אני נמשכת לצורת דיבור ולהתנהגות, לבגרות לקצת יופי, הצלחתי למשוך לחיים שלי את כל הגברים שיכלתי להסתכל עלייהם ולהגיד, זה הגבר שאני רוצה. לא פעם אחת שפגשתי גבר כזה... אבל איכשהו אני אף פעם לא הבחורה שהם רוצים. הם מתחילים איתי בגלל היופי, נכנסים איתי לקשר בגלל כבוד. בחורה טובה ששומרת על עצמה, לא מסיבות שתייה פוזה צביעות ומשחקים, כל אחד רוצה בחורה שהיא גם יפה, ואני מניחה שאני כזאת לפי הגברים שמתחילים איתי, וגם שומרת על עצמה, הם היו תמיד אומרים כמה שאני מדהימה. שאני חכמה ומצחיקה, וכל הכבוד לי שאני בת 17 והתנשקתי פעם אחת, ושיש לי גוף מדהים, וסטייל יפה, בקלות מגיעים איתי לשיחה עמוקה על החיים ויש לי ראש, אז מה מנע מהם להמשיך....ככה בשיחות איתם אני בינתיים מתאהבת לי בגבר שיומיים אחרי שוכח מי אני ומעדיף אחרת על פני... למרות כל מה שאני לדעתו.... הלב שלי שבור יותר מדי.. גם לי מגיע אהבה.. חבר אחד היה לי וזה בכלל היה זוועה. עשרה חודשים בכיתי כל לילה עם השם שלו במחשבות שלי, אני תמיד נוהגת להגיד שהגלגל מסתובב. על חלקם, הם באמת חזרו, אבל לא באמת, פשוט רצו לפגוע שוב ולהשיג אותי שוב, אומנם דחיתי, אני דחיתי, כל החברות שלי חשבו שזה סגירת מעגל אבל זה לא, כי אם הם היו באמת אמיתיים לא הייתי דוחה. לא קיבלתי שום דבר מזה.... רק כאב.. אני לא באמת שכחתי אף אחד מהם, ואף פעם לא באמת הסתכלתי אחרי תקופה ואמרתי אני לא רוצה אותו יותר או איך רציתי אותו בכלל, הם עדיין אצלי בראש, כל הדלתות שננעלו ונסגרו לי בפרצוף.... כל הפספוסים... היה אחד שבאמת באמת באמת אהבתי! ורציתי רק בטובתו. בלילה הראשון שנפגשנו זה היה מסרט! ואני חושבת שאנחנו מתאימים כל כך! הכל בנו דומה! דעות ומוזיקה והחיים עצמם, וכל כך שונים ביחד, והוא זה שבימים הראשונים התנהג אלי כמו למלכה עד שפתאום עזב. ועד היום יש את הפספוס הזה בלב... מה לא בסדר בי איך אני מגלה את זה ואיך אני משנה את זה? רוצה כבר אהבה.:(