אני בת 20, השתחררתי מהצבא לפני חודש. מכיתה יא אני בלהקת נוער, שרתי שיחקתי ורקדתי על הבמה והתאהבתי בה. לאחרונה בעקבות פגישת ייעוץ שעשיתי, עלתה האופציה שאלך ללמוד משחק למרות שתמיד רציתי להיות מורה. אף פעם לא חשבתי על להיות שחקנית או זמרת כי לא רציתי שהמשפחה שאקים תהיה מבוססת על אם אנשים יאהבו אותי ואת הכישרון שלי או לא.
בכל מקרה אחרי ימים של מחשבה החלטתי בכל זאת ללכת על כיוון המשחק מתוך נקודת הנחה שאם ארצה להיות מורה אני אוכל ללמוד את זה גם בעוד 10 שנים, אבל במשחק ככל שעובר הזמן זה נהיה קשה יותר.
ביררתי על בתי ספר ובחרתי את האחד שהכי מתאים לי, נרשמתי לאודישן ועבדתי על מונולוג וסיפרתי להורים שלי. אמא שלי לא הייתה הכי שמחה אבל כיבדה ותמכה ואמרה שאם זה מה שיעשה אותי מאושרת היא מאחורי אבא לעומת זאת לא הסכים ואמר שמבחינתו ברגע שאני עושה את זה הוא מאבד את הבת שלו. חשוב לציין שהוא בא מהעולם הזה, הוא עובד בחברת ניהול וייצוג אומנים ולכן הוא כלכך מפחד שאלך לתחום כי הוא יודע כמה הוא שחור.
אני מבינה שזה תחום לא סימפטי במיוחד ושרק בודדים מצליחים בו, אבל אני מרגישה שזה מה שאני רוצה לנסות ושאני חייבת לעשות את זה ושאם לא אני פשוט ארגיש פספוס כל החיים שלי.
לא משנה מה אני אומרת לו זה לא עוזר ואמא שלי גם לא מצליחה להרגיע אותו.
עזרה מישהו ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025