מרגישה לא חלק מהיקום, באמת שאני נאלצת לא רק לחכות ולחכות גם לאבד כוחות לנסות אפילו או להיפתח רגשית למישהו

רוצה לשתף אתכם במשהו תרגישו חופשי להביא דעות,מחשבות,או כל דבר שקשור.
עכשיו יצאתי מקשר של כמה חודשים,בקשר הזה הכרתי אדם מקסים וילדון ביחד,
בוגר לגילו אבל אוהב לעשות שטויות,לשתות והכרתי גם את חבריו והנשים שלהם.
במהלך הקשר שתפתי אותו במשהו שלא שתפתי אף אחד גבר בחיים שלי בכל חיי,
וממש נפתחתי בפניו,משהו שחוויתי בעבר הרחוק אבל יצר חסימה אינטימית מכולם.
כמובן שזה גרם לי ליצור אופי קשיח למרות שאני חמאה בפנים או להיראות סנובית,
שזה הזרים חושבים בד"כ ובאמת שהוא היה מיוחד ורציתי להישאר עוד ועוד ועוד.
כמובן שקשה לי כי אני מרגישה שאיבדתי חבר ממש טוב אפילו יותר מחבר מבחינתי,
הוא התרחק ממני זה מה שגרם לקשר להתפרק,למרות שהוא בהתחלה קיבל בסבלנות ואמר שיהיה בסדר וכאלה דברים שתכלס הוא לא עמד בזה .
אני מבינה שהוא גבר ברור והיה צריך מגע ללא ספק וזה מה שגרם לו להוציא עצבים,
אני מרגישה מקוללת כאילו מישהי שבורחים ממנה ועוד טוענים שהיא "שוברת לבבות".
קשה לי עם הלבד ואני אחת שרגילה כל חיי להיות לבד,בין עם זה חברות או בני זוג,
לא רוצה להיכנס לעניין החברות אין לי כוח לזה אפילו.
אני מרגישה לא שייכת לעולם הזה,הרבה אנשים קמים ומצליחים להסתדר ועוד לבנות,
אני באמת רוצה זוגיות יציבה הדדית אוהבת ולהיות נאהבת ואינטימית גם.
יש לי מלא הוצאות כלכליות ככה שפסיכולוג זה לא אופציה אפילו אני סטודנטית אחרי צבא הייתי בבסיס סגור רחוקה מהבית ובשבילי לחיות עם הורים עדיין זה שגוי.
ככה שאני נמצאת במקום לא יציב למרות שההורים שם תמיד מבחינה נפשית הם לא,
וגם כלכלית אני משלמת על הקורסים וכו רק מהכסף שלי בלבד.
אני אחת שלא נותנת אימון באנשים וגם בו לא נתתי לקח טיפה זמן עד שסמכתי עליו,
ממש הרגשתי בנוח לדבר איתו,בחיים לא קראתי לאף בחור שיצאתי "אהוב" בחיים.
בקיצור לא רוצה לפרט יותר אבל הוא הרבה פתח משהו שלא חשבתי שמישהו יכול,
ואני לא יודעת כמה טובה אני הייתי עבורו אז זה עצוב,כי היו לו גם רצונות כמובן.
העניין ללכת לבד בחיים שלי היה רגיל עד שמישהו הופיע ורציתי להאמין שיישאר ב"טעות",וטעויות כאלה קוראות רק בסיפורים של אנשים אחרים חח שיהיה.
אני נראית בסדר במראה,משקל אני לא שמנה ולא רזה מידי,אני נחמדה ומצחיקה,
לפעמיים ילדונת רצח ויש כאלה שיגידו נפש של זקנה או שכל של מבוגרת לגילה.
ולמרות כל זה יש את העניין שהוא חיוני בכל זוגיות ובכל קשר אבל בלי סבלנות,
אי אפשר ואני לא יתחנן זה בטוח בספק אם אני ישתף שוב שמישהו יחכה איתי.
זהו חפרתי אין לי כוח אבל יש לי תחביב מוסיקה שזה מציל את חיי!