אז ככה.
כ, בן 23, משפחה תקינה ללא בעיות כלכליות.
הייתי מגדיר את החיים שלי כרגילים ביותר, עם רוטינה קבועה ונוחה.
קם בבוקר, עבודה (צבא), וחזרה הביתה.
ברוב היום אני נמצא בתוך רכב לבדי, כחלק מדרישת התפקיד.
מזה הרבה זמן (כבר לא זוכר בדיוק) שאני במצב "מכובה", ז"א עושה את הדברים שאני צריך לעשות, מסיים וחוזר חלילה.
יש לי מצב רוח אחד "ראשי" שאיתו אני מסתובב כל היום - סוג של דיכאון, יותר לכיוון תהיות מהותיות לגבי כל אספקט בחיי, מחשבות שלא פוסקות.
ברגעים אחרים אני מקבל "הארה" או ריגוש קטן ז"א אם אני שומע איזה שיר מעולה ברדיו, רואה סטנדאפ בטלפון, שיחות עם חברים וכדומה.
אני מנסה לדחוק את עצמי לפינה, לעשות דברים מחוץ לשגרה (לדוגמה: הרשמה ללימודים, מקומות בילוי אחרים), ובדרך כלל שאני עושה זאת זה בשביל מישהו, או שאני שיכור ובורח מהבעיות. (וגם אז עוטה על עצמי מסכה וכמעט לא רואים את זה עליי).
בעיקרון, אין לי מוטיבציה כמעט לכלום, וגם שיש אז זה קורה לפרק זמן קצר ונעלם כלא היה.
ההרגשה היא שאני חי בתוך מנהרה, והיא חשוכה כמעט כל הזמן. מדי פעם יש הבזקים קטנים של אור שנותנים לי מחשבות חיוביות אבל לא יותר מזה..
חשוב לי לציין, אף פעם לא הייתי האדם הכי זורם, הכי מוטיבציונלי, הכי כיפי אבל עם הזמן זה אפילו נהיה גרוע יותר.
דבר אחרון בנוסף לכל הדברים שציינתי, אני חי בפחד. פחד מהתחלות חדשות, פחד מלצאת מהשגרה, פחד מעצמי ומדברים שאני מסוגל אליהם. אני יודע שאני יכול להוציא מעצמי הרבה יותר , אם זה בהיבט המשפחתי, הזוגי, או החברתי ואני לא עושה זאת..
אם לא היה בי פחד יכול להיות שהייתי לוקח את זה למקום מצוין או למקום שאין ממנו דרך חזרה..
אולי מישהו מכם יזדהה, אולי סתם לא יקרא את זה, אולי סתם יגיב תגובה מטופשת של נו יאללה "סגור את הבאסטה", ואולי השורה הזאת מיותרת.
בכל מקרה הכתיבה הזאת באה ממקום אמיתי ואני לא יודע מה לעשות. שמחתי לשתף, אגב פעם ראשונה, אשמח לעצות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025