היי, עד לפני 7 חודשים הייתי במערכת יחסים של 5 שנים. לא מצליח אפילו לתאר את הקשר שהיה בנינו, הרבה יותר מבני זוג, החברים הכי טובים. אני ממש מתמצת פה את כל ההרגשה הכללית שלי. כשהיינו ביחד, היא הכירה מישהו בעבודה, נהיו ידידים ממש טובים ובסופו של דבר התאהבה בו וזה הביא לסיום הקשר שלנו ומאז הם ביחד. לא דיברנו אפילו לא פעם אחת, נתק מוחלט. אני לא ממש מצליח לעכל את זה שאנחנו לא ביחד, התקווה שנחזור לא מפסיקה, זכרונות תמיד צפים של הדברים הכי תמימים ומאושרים שהיו בנינו ואז נופלת לרגע ההבנה 'את הרגעים האלו עכשיו היא חולקת עם מישהו אחר'. היו לי הרבה ריבאונדים מאז, אבל בתכלס, רוצה את המערכת יחסים התמימה הזאת שחוויתי, מישהי שתהיה הידידה הכי טובה שלי, שהכל ייבנה בהדרגה.
אני כרגע במקום של לא ממש מכיר את עצמי, מנסה ללמוד איך זה להיות לבד ולהיות מסופק מעצמי ולא להיות זקוק ל "חצי שני" בכדי להרגיש שלם.
יש לי אולי אפשרות לעבור לתקופה לחול לעבוד...אבל אין לי מושג איך אני אתמודד עם זה, אני ממש בהתלבטות- הסיכון גבוה מדי, מפחד שזה קושי גדול מדי להתמודד איתו לבד במיוחד כשאתה מרגיש לא שלם....
אשמח שתשפכו כל עצה שיש לכם וכל מחשבה שיש לכם על הסיטואציה, תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות