היי,
אני חיילת בת 20. כבר שנה בצבא (עשיתי שנת שירות והתגייסתי בגיל 19). התגייסתי לצבא עם פרופיל 64 נפשי, הת"ש 4 ופסולת קורסים- מה שהוביל לגיוס כלל צהלי. אחרי הטירונות הגעתי לרמת"ג. הציעו לי שם תפקיד אחד שלא רציתי ואחריו שובצתי בתל השומר כמשבצת שמירות. עשיתי את התפקיד במשך חצי שנה שבמהלכה ניסיתי לצאת לקורס. עברתי ועדות, ראיונות,חתימות, אישורים ולבסוף הורדתי להת"ש 2 וקיבלתי אישור פסיכיאטרי אבל בגלל שהתהליך לקח כל כך הרבה זמן, יתרת השירות שלי הייתה קצרה מדי מכדי לצאת לקורס. לאחר מכן ניסיתי לעבור למפקדת גדוד 50, שם נמצאים חברים שלי ושוב עברתי ועדות ואישורים ועדיין נאמר לי שלא אוכל להגיע לשם ולא ברור למה. ביררתי במרפאה, אצל הפסיכיאטר, בשלישות, אף אחד לא יודע להסביר. בזמן הזה הוצא לי תפקיד של פעילת חינוך שאותו דחיתי כי הייתי נעולה על לצאת מתל השומר. אחרי שהניסיון נכשל, כבר היה לי שם של ממורמרת שרק מחפשת לעוף מהמקום והמפקדים שלי כבר היו מאוד עצבניים עלי. אחרי שיחה עם מפקד היחידה הוא אמר לי שאני עוברת להיות עוזרת למש"קית שלישות, כי יש לי ראש קטן ורק לזה אני מסוגלת. אני עושה את התפקיד וקשה לי מאוד. אני מקבלת יחס מזלזל והמון הערות מהמפקדים, וכל היום שלי סובב סביב לעשות את העבודה השחורה בשלישות של לתייק, לכתובף להדפיס, להזין. חשבתי שאם אעסיק את עצמי אחרי הצהריים אתעודד והתחלתי לעבוד אבל גם לעבודה אין לי כוחות ואני לא רוצה להתחיל חוגים/קורסים אחרי הצהריים כי אני מפחדת להתייאש גם מהם. אני מפחדת להתפטר כי זו עוד הוכחה שאני לא מסוגלת להתמיד ושאני ראש קטן, אבל אני גם לא יכולה להמשיך במצב הזה. אני מטופלת בכדורים פסיכיאטרים כבר 6 שנים וקשה לי להמשיך. האפשרויות הפתוחות בעיני הן לעבור לבסיס סגור שבו אני לא מכירה אף אחד, ומזה אני מאוד חוששת כי אני לא בן אדם חברותי, לעבור לבסיס יומיות אחר, להישאר איפה שאני או לצאת מהצבא (הוצע לי פטור כבר עשרות פעמים). אני מאוד מפחדת לצאת מהצבא או לעבור למקום שבו אני לא מכירה אף אחד (מעולם לא הייתי בבסיס סגור). עם זאת, המצב לא יכול להמשיך ככה. מה לעשות?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות