התנתקויות מתסכלות מהסביבה

היי אנשים
אשמח לתאר פה תופעה שמפריעה לי מאוד מאוד ביום יום ואם תוכלו לומר לי אם גם אתם חווים את זה או חוויתם או להסביר לי מעט על זה זה יעזור לי מאוד
אז ככה:
ההרגשה הגרועה קורית מספר פעמים ביום כל יום זאת הרגשה של התנתקות מאנשים
התנתקות מהסביבה כאילו הכל נהיה חשוך כזה סביבי ואני פשוט שומעת פחות ומעורפל אני מרגישה כלואה כאילו אני לא יכולה לנשום ויש מסך ביני ובין כולם
ולפעמים אפילו חוסר יכולת לנשום לכמה שניות עם לחץ בחזה
ואז זה פשוט עוזב וכאילו העננים השחורים עוזבים ואני יוצאת מההרגשה כאילו הייתי בסלואו מושיין ואני חוזרת לקצב הרגיל ולשמיעה הנורמאלית
באופן כללי אני מרגישה כמעט דיכאון כאילו החיים שלי משעממים כאלה ריקים אני בקושי מרגישה לדו' כל החברים שלי אוהבים חולמים צוחקים ואני מרגישה כאילו לי יש כמו מחסום וכאילו הכל בי ריק אבל אפחד לא שם לב לכלום כי אני מתנהגת כרגיל
חשוב לציין שזה קורה רק בכמה חודשים האחרונים....
הבעיה הכי גדולה פה זה שקראתי על בגוגל על הפרעת דה פרסונליזציה (טעות חמורהה)
ופשוט הזדהתי עם התסמינים אך זה הגביר את הרגעים המנותקים ועכשיו אני חושבת על זה הרבה יותר ואם קודם חשבתי שאני לא נורמאלית עכשיו פי כמה אז אני יודעת בוודאות שהתסמינים שתוארו שם הגדרתי אותם לעצמי עוד לפני שקראתי אבל לאחר שקראתי זה החמיר (דרך אגב אם תגידו טראומה או משהו אז אציין שכן היתה חויית נטישה טראומתית ביותר בעבר-בערך גיל 9 וחצי- אבל התגברתי עלזה וגם כל ההתנתקויות הן רק מהחצי שנה+ האחרונה)
אין לי למי לספר - אני לא אספר להורים כי גם ככה יש להם מספיק על הראש והם לא מהסוג של בואי ספרי מה קרה נעזור לך או שהם יעשו דרמה שלמה ובלאגן או שהם יגידו לי שיעבור (דרך אגב אני מאמינה שאמאשלי סובלת מדיכאון-היא לא אובחנה או משהו)
וגם לא אספר לחברה או משהו כי גם ככה אני מרגישה שאני מספרת יותר מידי פרטים אישיים על המשפחה שלי ועליי וכאילו אני בוכה לה מידי הרבה וגן אני מרגישה משוגעת לגמרי אז זה לא יקרה
ליועצת בית הספר-אין מצב היא עדין רודפת אותי בגלל שחברה טובה מאוד שלי ניסתה להתאבד שנה שעברה מולי והיא עדיין חושבת שאני לא ממש בסדר(איזה קטע-בציניות-היא צודקת אבל אני לא סומכת עליה ולא מתחברת אליה וכבר דיברתי וטיפלתי וטחנתי תנושא של ההתאבדות וכו ואפילו עם החברה שלי דיברתי עלזה מלאא פעמים כך שאי לא יודעת אם זה קשור לזה)
בכל אופן אשמח אם תמליצו לי לאן לפנות כי אני באמת נואשת לעזרה,רגעי ההתנתקות האלה נוראים ומתסכלים גורמים לי לחשוב מחשבות על העולם בקטע של פילוסופיה כזאת ואני יוצאת ילדה מוזרה שפתאום מתהפכת בלי שאני יכולה להסביר בכלל למה....
קיצור תודה..גם על הפריקה כאן...