היי, אז ככה..
הכרנו לפני קצת יותר מחצי שנה בעבודה והתחלנו לצאת. אהבתי אותו מאוד וגם הוא אותי (ועדיין אוהבים).. ולפני יומיים הוא נפרד ממני.
זה היה קשר לא קל בכלל, הרבה ריבים עצבים ובכי, אבל היו גם רגעים יפים. מההתחלה ראיתי שהוא בנאדם מבולבל כזה שלא סגור על עצמו, לא רציני, קצת מניאק כזה.. אבל תמיד פשוט קיוויתי בלב שהוא ישתנה בשבילי..
בחודש האחרון פשוט רבנו מלא.. ואולי זה מה שגרם לפיצוץ הזה. רבנו בערך על כל דבר אפשרי וקצת התרחקנו. ניסיתי כל פעם להתקרב מחדש אבל פשוט איבדתי תקווה ואמרתי לו שזה או שהוא משתנה או שאנחנו נפרדים. הוא התנגד לזה.. ואני פשוט נשברתי כל פעם מחדש.. לפני יומיים דיברנו והוא אמר לי שהוא חשב על זה ושצדקתי, שהוא מניאק וחרא ושהוא לא יכול להשתנות , ככה האופי הדפוק שלו והוא לא רוצה להמשיך לעשות לי רע.. הוא פשוט ויתר עליי. היה לו ממש קשה לעשות את זה.. הוא אמר שהוא אוהב אותי ושהוא לא רוצה שננתק את הקשר ושניפגש מדי פעם..
אמרתי לו שהלוואי שהוא היה אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו ככה הוא לא היה מוותר. והוא ענה לי שהוא מוותר בגלל שהוא אוהב אותי.. כי הוא לא רוצה להמשיך לפגוע בי. אמרתי לו שאולי באמת פשוט נישאר כרגע בהגדרה של "ידידים" וניתן לזה קצת זמן, אולי המרחק הזה אחד מהשני יעשה לנו טוב והוא הסכים איתי.
מה לעשות?
אני לא רוצה לוותר עליו.... אפילו שהוא כבר ויתר.
אני חושבת שאם נעבוד על זה אז אפשר לתקן ולסדר הכל (הוא לא חושב ככה והוא בטוח שהוא לא יכול להשתנות).. להמשיך להילחם? או לוותר עליו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות