הכותרת מסבירה בגדול את הבעיה,וכעת אני אסביר:
אני חושב שיש לי סוג של טראומה,ובגללה אני לא מצליח להיות חבר ״עד הסוף״. לפני כ6 שנים עברתי משבר נפשי גדול שהוביל לאשפוז,והחלק הקשה ביותר היה שאנשים ניתקו קשר.חלק עם תירוצים,חלק כלל בלי הסבר.נכון עברו כמה שנים טובות מאז,אבל יש איתי צלקת שנשארה.החברים טענו שההתנהגות שלי הייתה לא בסדר אבל זה נבע ממצב נפשי לא תקין.והיום הצלקת נשארה אבל איכשהו קצת המצב השתפר,אבל עדיין אין לי אמון באף אחד.משתדל לא לספר דברים אישיים ומתנהג יחסית בקרירות לחברים.היינו אמורים לטוס לחו״ל וביטלתי ברגע האחרון.אני פשוט יודע שאנחנו בצומת בחיים,שבקרוב כל אחד ילך לדרכו,וגם כשאתה לא ״אטרקטיבי״ פתאום אתה פחות מבוקש.אני מעדיף להשקיע את זמני במציאת בת זוג ולהתקדם בשאר המישורים.היום אתה טוב מחר לא זוכרים אותך,וכמובן שאת ההזמנה לחתונה תקבל..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025