מרגיש אבוד וריקני, איך אני משנה את זה?

אני בחור עם שאיפות די גדולות. בגדול:

1) למדתי עד עכשיו בעיקר קורסים (שיווק באינטרנט, פיתוח אתרים( קורס של שנה)
2) הלכתי ללמוד קורס יזמות מחשבים (שם העליתי את הרעיון שלי לרעיון מעניין כאפליקציית מובייל בתור התחלה) , ושם זכיתי לפידבק חיובי על הרעיון שלי מאנשים מבוגרים ומנוסים ממני (כולל המרצה שהוא בעצמו סטארטאפיסט).
3) כרגע אני משלים בגרות במתמטיקה 4 יחידות, כדי לפתוח לי אופציה לעשות תואר ראשון ביום מן הימים. די קשה לי, אבל מנסה לסחוב ולומד לאט לאט.
4) לא הייתה לי מערכת יחסים מסודרת מאז 2012, ואני מרגיש פשוט רע עם זה. כל המערכות יחסים שלי הן רעות, ואני מרגיש גם שאני חי בעיר הלא נכונה, כי רוב הבנות פה פשוט לא עושות לי את זה. יש לי ניסיון רע עם הכרויות באינטרנט, ונמאס לי מזה. אני יודע לדבר עם בנות בעולם האמיתי, אבל אין לי מספיק הזדמנויות.

בגדול, אני מרגיש שאני לא ממצה את הגיל שלי כמו שצריך. לא מצליח להכיר בנות בצורה נורמלית, כל הזמן משהו מתפקשש איתם, וזה לא מחזיק מספיק זמן.

הסיבה היחידה שאני לא עובד בעבודה מסודרת כרגע היא בגלל הלימודים של מתמטיקה (מפחד לעבור למשרה מלאה, ואז כשאגיע לבית לא אוכל ללמוד כמו שצריך). פשוט עצוב לי על המצב, וזה גם הורס לי את המוטיבציה לפתח את הרעיון שאני חושב עליו, בעיקר כי זה רעיון מאוד טוב שאנשים אהבו אותו, וקשה לי עם זה שאני תקוע בחיים האלה.

יש מישהי שהייתי איתה חודשיים, ואנחנו מדברים ונפגשים מעת לעת מאז אותם חודשיים שנגמרו. היא אחת שמכירה אותי טוב, אבל היא אמרה שאולי אנחנו לא צריכים להיות ביחד, כי גם היא די מתוסבכת ואבודה ,ואולי נוכל להיות ביחד בעוד שנה, כשנהיה אנשים שונים ומסודרים יותר. אבל זו מישהי שהרגשתי איתה קשר עמוק , ושאפשר לדבר איתה על הכל בלי מסכות. גם זה מוסיף לתסכול שלי.

עצוב לי, עצוב כי המשכורת בקושי מספיקה, ואני צריך לגרד כמה שקלים כדי לסחוב את החודש, ואני גר בכלל אצל ההורים.

בגדול, הבגרות נגמרת ב23 לינואר הקרוב, ואני רוצה ללמוד טוב כמה שאני יכול כדי לעבור אותה , ולשים את האתגר של המתמטיקה (אני לא בחור מתמטי בגדול) מאחוריי.

רוצה למצוא כבר עבודה נורמלית שאוכל לחסוך כסף ולהגשים את הרצונות שלי,במקום העבודה המיותרת שאני נמצא בה. רוצה להכיר כבר מישהי נורמלית, שיהיה לי קשר מיוחד איתה , ובאמת אתחבר אליה. פשוט לא רואה את כל זה מגיע. עצוב לי שכמעט 4 שנים לא הצלחתי לקיים יחסים מלאים עם מישהי. זה חיים של בן 26?? כמובן שיש מקרים גרועים יותר, ואני משתדל להסתכל תמיד על הכוס המלאה, אבל עם כל יום שעובר, ואני מגלה את המצב הזה, אני תוהה למה זה ככה.

אומר זאת בצניעות: אני בחור שנראה טוב, גבוה, מאוד אוהב ללמוד דברים חדשים (חלק מההווי של מתכנת) , ועם ראש פתוח לחיים. ועדיין - הכל תקוע פשוט, והריקנות אוכלת אותי.