אז ככה... לפני שנתיים וחצי יצאתי מהארון בפני אמא שלי. היא הגיבה בזלזול מוחלט וטענה כל מיני טענות מגוחכות כמו שהמדיה השפיעה עליי וגרמה לי לחשוב ככה, שאני צעירה מכדי לדעת, שאני לא נראית כמו לסבית (הא?), שאני בעצם ביסקסואלית, שלא פגשתי את הבחור הנכון... הפרכתי את כל מה שאמרה ולא דיברנו שלושה ימים, עד שהתנצלה ואמרה שהיא מקבלת אותי. אבל במשך כמה חודשים, כל פעם שהזכירו להטבים היא ואבא שלי צחקקו והסתכלו לכיווני כמו ילדים בגן.
בהדרגה הם נרגעו, אבל אז אמא שלי התחילה לדבר איתי על בנים. כל פעם שדיברתי ידיד שאלה מי הוא ואם אני מחבבת אותו. והזהירה אותי שהיא לא מוכנה שאקיים יחסי מין עם גברים עד שאני בת עשרים (גם אם הייתי סטרייטית לא הייתי מסתדרת איתה ככל הנראה). וכל פעם שהנושא של להטבים עלה, היא לא הגיבה. וכל פעם שניסיתי לרמוז לה היא לא הבינה.
ואני כועסת עלייה ממש. כל פעם שאני רוצה לבלות עם ידידים היא חושבת שאני רוצה לשכב איתם. והיא מזלזלת בכל מה שאני אומרת באופן כללי. ואני לא יודעת מה לעשות. יש טעם לצאת מהארון שוב? או שהיא תאמר לי שאני עושה את זה כדי שאוכל לשכב עם בנים בלי שתחשוד? כי זה בהחלט משהו שמתאים לה לומר...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות