שלום,
בתי הבכורה היא אם חד הורית לשני ילדים, האבא נפטר לפני חצי שנה והיא נשארה לבדה לגדלם.
מאז ומתמיד היא הייתה עם הפרעות אכילה, גם כשהייתה קטנה הייתה מתעסקת במשקל שלה כל הזמן, הייתה סופרת ומודדת כל מה שהיא אוכלת. כשהייתה בת 23 לפני שהכירה את בעלה היא ממש הפסיקה לאכול והגיעה למשקל של 43 ק"ג, הצלחנו להוציא אותה מזה בעזרתם של רופאים ופסיכולוגים ותמיכה משפחתית.
ואז הגיע בעלה, הם התחתנו הוא הכיר את הסיפור שלה ותמיד שמר עליה. בהריונות היה לה מאוד קשה להיקלט אחרי שהיא התעללה בגוף שלה, אך היא הצליחה לבסוף והשיאה שני ילדים מושלמים.
מאז שבעלה נפטר היא הפסיקה לאכול וחזרה לדרך בה נהגה כשהייתה צעירה, אני לא חושבת שזה רק סימפטום של אבל, אני עוזרת לה עם הילדים, רואה אותה מגדלת אותם.
לאחרונה שמתי לב שהיא ממש בקושי מביאה להם לאכול ומדי פעם אומרת לבתה הצעירה שהיא לא צריכה לאכול כל מני דברים בטענה שזה סתם משמין ומסבירה לה שאין צורך להרבה כי להכל יש אותו טעם.
כששמתי לב שהיא הפסיקה לאכול, הושבתי אותה לשיחה ואמרתי לה שנחזור לפסיכולוג כי אני לא רוצה שלילדים לא תהיה גם אמא כי היא אנורקסית והיא אמרה שהכל בסדר, היא בשליטה.
עכשיו כשאני רואה שזה פגע גם בילדים שלי אני לא מוכנה לזה, אבל היא עדיין מנסה להתאושש בעצמה ואני לא יודעת אם זה יועיל במידה ואתערב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות