אני בי. אני בי ואין לי למי להגיד, עם מי לדבר, מישהו לשתף אותו.
ולמה זה ככה?
כי זה מתבטא בעיקר במשיכה לנשים.
דווקא נדלקתי על בחורות. כמה פעמים. אבל לא כמו שאני נדלקתי על גברים.
אבל להימשך ממש, פיזית, לגוף, לרצות להיות ביחד- זה רק עם אישה. גוף גברי אפילו דוחה אותי.
ואין לי למי לספר. כי המיניות עצמה זה כבר טאבו. אני לא יכולה שיראו בטלוויזיה מישהו בלי חולצה, וכולן מתלהבות, ורק אני לא- ואז מתייחסים אליי כמו חנונית.
אבל זה כי זה לא מעניין אותי- לא כי אני חנונית מדיי.
ואני יודעת שה"שאלה" נראית פוינטלס, אבל אין לי עם מי לשתף. וגם ממש נמאס לי שכל אחד מגדיר את עצמו היום בי. כי לעבור את ההתמודדות הזאת מגיל קטן, שרק מערכות יחסים בין נשים מושכות אותך, שאת נדלקת דווקא על הבחורה בתוכנית- זה משהו לא ברור, של המון שנים, וזה פשוט לא הוגן שכל ילד בן 13 שהולך ברחוב וחושב "היי, הבחור הזה נראה טוב" פתאום מגדיר את עצמו כבי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות