יש לי הפרעת קשב וריכוז, לא מצליחה ללמוד למבחנים!

הי, אני בכיתה י'. יש לי הרבה מבחנים, גם יתחילו בגרויות אחר כך, ואני פשוט לא מצליחה לשבת וללמוד!
שיעורי בית כבר לפני שנתיים הפסקתי לעשות(אני עושה אותם בהפסקה שלפני השיעור). כבר משנה שעברה אני לא מצליחה לשבת וללמוד... אני לא יודעת איך, אבל סיימתי את שנה שעברה עם ממוצע 94, ואני לומדת בתיכון הכי טוב בעיר שלי... אני גם אובחנתי כמחוננת מאחוזון גבוה כשהייתי צעירה יותר, אז אני חושבת שכן יש לי כישורים... (אני לא כותבת את זה ממקום של התנשאות, אני ממש לא חושבת שאני איזה גאון, אני פשוט מפרטת את הבעיה...)
כבר חשבתי שאולי יש לי הפרעת קשב וריכוז, אבל לשני ההורים שלי אין הפרעה כזו, לאף אחד אחר במשפחה שלי אין הפרעת קשב וריכוז, וזה גם לא שאני לא מצליחה להתרכז. בבית הספר אני יושבת על הכיסא בלי לזוז, יכולה להתרכז במה שהמורה אומרת, ואני לא אתחיל לפרט אבל הפרעת קשב וריכוז אני כמעט בטוחה שאין לי(אני גם כמעט תמיד מספיקה לסיים את המבחנים בזמן, אולי חוץ ממבחנים במתמטיקה וזה בגלל שאני בחמש יחידות שזה קשה...)
כבר ניסיתי הכל: לאכול דברים מתוקים, לישון הרבה, להשאיר את האייפון בסלון, לכבות את המחשב, כשאני אשב מול המחברת אם אסיים לפתור תרגיל אני "אתלהב" פחות או יותר ואלך לעשות סיבוב בבית, להוציא משהו לאכול מהמקרר, לשתות איזה משהו, לשמוע כמה שירים ולחזור(אני יודעת שגם אצל חברה שלי זה קורה, והיא תלמידה ממש טובה, היא סיימה עם ממוצע 98... היא הכי חכמה בכיתה...). אני יושבת מול המחברת ופשוט בוהה בחומר, אני לא סובלת את המחשבה על ללמוד אותו... הוא כל כך משעמם אותי... בסופו של דבר קורה שאני קוראת את החומר באוטובוס בדרך לבית ספר או אפילו רק הפסקה לפני. איך אני מצליחה במבחנים? על השאלה הזו אני לא יודעת איך לענות, אין לי שום מושג איך זה קורה בכלל...
אני גם מרגישה שבשנתיים האחרונות אני לא מתעניינת בכלום, פעם הייתי יושבת וקוראת ספרים, יושבת ומציירת, ידעתי לצייר כל כך יפה... פעם הייתי יושבת ולומדת... היום אני כבר לא קוראת, ואם אני קוראת ספרים, זה על השואה, וגם זה כמעט ולא בזמן האחרון... אם כבר מדברים על השואה - סבא וסבתא רבא שלי הם ניצולי שואה והם האנשים שהכי חשובים לי בעולם, אפילו ניסיתי ללמוד יידיש (פחות או יותר בהצלחה) בשביל לשמח אותם. ניסיתי בזמן האחרון אפילו לחשוב שה"נקמה" שלהם היא נכדה שתסיים את הלימודים בהצטיינות - אבל אז עולה המחשבה "אבל אם את שנה שעברה סיימתי בהצטיינות בלי הרבה מאמץ... למה שאת השנה הזו לא אסיים בהצטיינות גם?" אני מפחדת שהשנה איכשל בבגרויות בגלל שלא אלמד אליהן, אבל אני פשוט לא מוצאת את הכוח לשבת ללמוד!
ההורים שלי לא יודעים שאני לא באמת לומדת, הם בטוחים שברגע שהדלת נסגרת אני יושבת ולומדת שעות על גבי שעות. חשבתי להשאיר אותה פתוחה כי אז אלמד בגלל שאדע שההורים שלי עוברים ליד הדלת, אבל לא מרשים לי להשאיר אותה פתוחה, בגלל הרעש - הם שואלים אותי איך אפשר ללמוד ברעש...
ואני שואלת איך אפשר ללמוד בכלל...