אבא של האקס שלי דחף אותו להיפרד ממני והוא סתם התערב ואוהב להיות שתלטן והאקס אוהב אותי אבל מפחד ממנו

אני והאקס היינו שנתיים ביחד עברנו הכל אבא שלו אפילו בנה לנו דירה.
ההורים שלנו שידכו בנינו למרות שהכרנו לפני.
בתחילת הקשר הייתי מאוד ילדותית קמה ועוזבת את הבית שלו ומבקשת שישים אותי בבית שלי או מבקשת להיפרד וזה רק כי הייתי ילדותית לא היה לי לפני קשר רציני וחיפשתי תשומת לב. אחר כך עבדנו על הקשר והתבגרנו שנינו עד שנכנסתי להיריון.
מרוב בהלה של מה יגיד אבא שלי רציתי לעשות הפלה.אני אציין שהוא התרגש ונישק לי את הבטן שסיפרתי לו על ההיריון הוא תמך בכל החלטה שלי ובעצם נתן לי את הבחירה מה שלא היה אמור לעשות.
הוא אמר לי שאם אני משאירה את ההיריון אז חייבים להתחתן ונלחצתי לא רוצה להתחתן עכשיו כי עוד שבועיים אז כמובן אחי התחתן לא רציתי להעמיס בכסף או לגנוב פוקוס מאחי ולא רציתי ךהתחתן עם בטן זה לא החלום שלי אז כתירוץ אמרתי לו אני רוצה קודם לעשות תואר להתחתן ואז כמה ילדים שנרצה והוא בתגובה אמר כן את צודקת(באותה תקופה בדיוק עברנו לגור ביחד כדי לבחון אם כדי לנו להתחתן)
הוא בא איתי לכל הבדיקות ולכל הוועדות כדי לקבל אישור לעשות הפלה ואפילו לקח את התמונת אולטרסאנט לעצמו.הוא בכה יחד איתי כשלקחתי את הכדורים להפלה הוא אפילו שטף וקילח אותי בבית חולים כי לא יכולתי לזוז מכאבים ומהכמויות דם.
מרגע שבלעתי את הכדור של ההפלה חיי השתנו
התחרטתי. אבל זה היה מאוחר מדי.
כל הרופאים ועובדים סוציאלים ךא עצרו לרגע כדי לומר לי חמודה במהלך ההפלה ואחריה ההורמונים שלך ישתוללו הם לא דאגו לא ליידע לא אותי ולא את הבןזוג אפחד לא אמר לי שיכול להיות שאני אשקע בדיכאון וכך קרה ההורמונים השתוללו ןשקעתי בדיכאון מבלי לדעת זאת הייתי חולמת שאני מרדימה לישון את התינוקת שלי ןכשאני בודקת מה איתה אין לה דופק.
הייתי ממררת לבן זוג את החיים ומוציאה עליו עצבים ובכוונה מנסה להרגיז אותי ובכוונה לגרום לו שלא יאהב אותי יותר ובו זמנית הייתי במצוקה ולא ידעתי לומר לו אני צריכה עזרה רק אמרתי לו שקשה לי עם ההפלה והוא בתגובה די אל תחשבי על זה תחשבי שזה אפילו לא התפתח זה רק ביצה מופרית זה אפילו לא עובר.
ככל שחלף הזמן רק נהייתי אגואיסטית עצבנית וחסרת יחס כלפיו ובו זמנית רציתי תשומת לב אבל לא ידעתי איך לומר.
הגיע יום כיפור הוא ביקש שאשמור ואני בתגובה הקנטתי אותו מה אתה משחק אותה דתי אוכל חזיר אבל שומר כיפור בגלל מסורת בגלל אמא שלך בסוף החלטתי לשמור אבל היה לי אי שקט וחיפשתי על מה לריב הדלקתי בכוונה טלוויזיה ומזגן והוא רב איתי והקנטתי אותו שיזרוק אותי יש לי לאן ללכת והוא בתגובה בצאת כיפור לכי לאמא שלך אבל אז התחרט תפס אותי בזרוע וביקש שלא אלך אבל האגו היה גדול..יום למחרת ניפגשנו הוא הפתיע אותי ליומולדת כמו שלא הפתיעו אותי בחיים דיברנו מה צריך לשנות ואיפה היינו לא בסדר אבל בפנים הרגשנו שזהו זה הסוף.
הוא לקח אותי 3 ימים לצפון.אבא שלו כל הזמן הזה חופר לו שאם הוא לא חוזר הוא מעיף אותו מהבית ושאנחנו צריגים להיפרד סופית שאנחנו לא מתאימים שזה לא עובד ושאין דבר כזה אהבה אהבה זה לטיפשים.
בסוף אחרי הרבה מלחמה מצידי הוא התייאש והקשיב לאבא שלו כי הוא מכבד אותו יתר על מידה ומפחד ממנו בו זמנית.
מה שאבא שלו לא יודע זה שהכל קרה כי אפחד לא דאג להסביר לנו שנעבור תקופה קשה בגלל ההפלה ושאני אכנס לדיכאון.
אני מתחרטת על הכל.
עברה שנה .שנה שבה התבגרתי השכלתי הפנמתי עבדתי על עצמי הלכתי לפסיכולוגית כדי לצאת מנדיכאון ולהתחיל דרך חדשה אבל הלב לא שלם הוא אוהב אותו ומתגעגע אליו כמו ביום הראשון ואין יום שאני לא אומרת לעצמי היום אני לא אחשוב עליו.
במשך השנה ניסיתי ליצור איתו קשר הרבה פעמים כתבתי לו הרבה מה עבר עליי ולמה הייתי ככה ושאני יעשה הכל ךהשתנות אבל הוא כבר לא בוטח בי הוא עדיין אוהב אותי את זה אני יודעת אבל הוא המשיך הלאה.
עכשיו השאלה אם להמשיך הלאה לוותר באופן מוחלט או לנסות לדבר עם אבא שלו?