כבר לא חברות טובות! חשבתי לשלוח לה הודעה

היי אנשים אני אשמח לעזרתכם :)

הייתה לי חברה ממש ממש טובה, ברמות הקיטציות של כל הסרטים ממש ההגדרה של BFF. היינו מחליפות בגדים, מדברות על שטיות המון זמן אבל יותר מזה תמיד היינו שם אחת בשביל השנייה ועזרנו אחת לשנייה. תמיד שהיה לי קשה ידעתי שיש לי למי לפנות וממש הרגשתי שהיא כמו אחות שלי. סיפרנו אחת לשנייה דברים שבחיים לא סיפרנו למישהו אחר ועזרנו אחת לשנייה בהמון מצבים. הבית שלה היה ממש כמו הבית שלי והמשפחה שלה קיבלה אותי כמו בת בית. למדתי ממנה הרבה וחוויתי איתה הרבה דברים. לפני שנה כמעט החברות הזאת נגמרה, היה לי יום הולדת וכמה ימים לפני היה גם לחבר שלה יום הולדת, היא חגגה איתו פעם אחת ובתאריך של היום הולדת שלי הוא חגג יום הולדת פעם שנייה עם חברים וגם אני רציתי לעשות משהו לכבוד היום הולדת אחרי 3 שנים שלא חגגתי. ציפית שהיא תבוא לחגוג איתי אבל להפתעתי היא הלכה לחגוג עם חבר שלה את היום הולדת.. זה קצת הפריע לי אני לא אשקר אבל הבנתי אותה. מה שצרם לי זה שהיא אפילו לא הציע להגיע לקצת או להיפגש איתי באותו היום. כשהבנתי שהיא לא תחגוג איתי את יום ההולדת שלי החלטתי לעשות מסיבה בבית שלי לא רציתי להישאר מבואסת ולבד ביום הולדת אז הזמנתי חברים. שלחתי גם לה הודעה שאם היא רוצה היא וחבר שלה גם מוזמנים לקפוץ להגיד שלום. לא קיבלתי תשובה להודעה הזאת. הייתי ממש בשוק חשבתי אולי היא לא קיבלה את ההודעה אז שלחתי הודעה לשאול אותה אם היא ראתה את ההודעה ששלחתי לה. התשובה הייתה קצרה ולעניין "כן" וזהו. אני לא זוכרת מה בדיוק עניתי לה אבל משם דברים הדרדרו.
אחר כך לא דיברנו, אבל קיבלתי הודעות בסנאפצאט של תמונות ממנה בפרטי, לא הבנתי אם היא שולחת אותם רק לי או לכולם אז פשוט לא עניתי. פעם אחת קיבלתי תמונה שאח שלה נולד אז בגלל שממש אהבתי את המשפחה שלה אמרתי לה מזל טוב לך ולמשפחה היא אמרה תודה.... אחר כך המשכתי לקבל תמונות ולא הבנתי למה. פעם אחת כנראה צילמתי את השיחה (בטעות יש לציין). היא שלחה לי הודעה תמחקי את התמונות שצילמת אחרי שהבנתי למה היא התכוונה אמרתי לה אם היא לא רוצה שהתמונות יהיו אצלי שפשוט לא תשלח אותם, הסברתי לה שזה בטעות ומחקתי. התשובה שלה הייתה שאני לא מספיק חשובה שהיא תשלח לי תמונות. ושם כבר לא היה לי מה להגיד חסמתי אותה וזהו.

אני מאוד נפגעתי ממנה אני לא בן אדם שאוהב לתת לאנשים להיכנס לו ללב ברמה שהם יכולים להשפיע עלי, תמיד יש לי חומות ואני לא משתפת הרבה בחיים שלי. היא הייתה הבן הראשון שבאמת סיפרתי לו הכל ושיתפתי ולא פחדתי לספר דברים, אני בדרך כלל החברה שתומכת שעוזרת ומקשיבה, לא זאת שמקבלת עצות מחברות. והיא הייתה הבן אדם הזה בשבילי, זכות שלא נתתי לאף אחד בחיים שלי... אני תמיד מעדיפה להיות חזקה בשביל אחרים גם כשקשה לי. בגלל זה כל כך נפגעתי
חשבתי שכבר השלמתי עם המצב הזה, עברתי המון בזמן הזה התבגרתי והשתנתי מאוד, אבל בזמן האחרון אני מתחילה לחשוב יותר על החברות הזאת ומה איתה, ואני שונאת שאני חושבת על זה וכואב לי כך. היא יצאה כל כך נוראית איתי... באמת שעשיתי המון בשבילה ותמיד הייתי שם בשבילה ופשוט קיבלתי סכין בגב.
קשה לי למחוק את החברות הזאת מהזיכרון שלי כי החברות הזאת זו ההתבגרות שלי, כל תהליך ההתבגרות שלי היה ביחד איתה. חברים, מסיבות, אהבות, אכזבות, תיכון קשיים תוכניות וחלומות וחופשים גדולים. אם אני מוחקת אותה אני מוחקת גם את הזיכרונות האלה ולא בא לי למחוק אותם היה לי ככ טוב.
אפילו חשבתי לשלוח לה הודעה, אם הייתי יכולה להיפגש לדבר איתה פעם אחת לא בשביל לחזור להיות חברות פשוט בשביל סגירת מעגל להשאיר את הפרק הזה בחיים שלי מאחור ושהוא לא יהדהד לי בראש כל תקופה מסוימת הייתי עושה את זה. השאלה היא איך לעשות את זה, ומי הבטיח בכלל שהיא אי פעם חשבה עלי ולא מחקה אותי מהזיכרון לגמרי, יש לה את החבר שלה עד עכשיו שאני בטוחה שהוא הסיח את הדעת שלה מספיק, בזמן הזה לא היה לי מישהו מיוחד בחיים. יש לי הרבה חברים טובים, מדהימים שאני אעשה בשבילם הכל אבל אני לא נותנת להם להשפיע עלי ברמה שנתתי לה להשפיע עלי
אני אשמח לתגובות ממכם, צריכה את עזרתכם מה אתם הייתם עושים במקומי ?