אני ובן זוגי בזוגיות 3 שנים. ההפרש בינינו שנתיים. אני יודעת שהוא מאוד אוהב אותי וגם אני אוהבת אותו. אבל, יש בעיה.
הבעיה לא התחילה בתחילת הקשר אלא רק לאחרונה.
אנחנו כמעט ולא שוכבים. אני נמשכת אליו מכל הבחינות ואני רוצה להאמין שגם הוא נמשך אליי.
אנחנו גרים ביחד וכל יום מלבד שבתות החל מהשעה 5 בבוקר ועד 19 בערב הוא בעבודה ואני סטודנטית.
בנוסף אנחנו בונים את עצמנו גם מהפן העסקי באופן משותף. המשפחות שלנו מסתדרות.
אנחנו רבים כמו זוג רגיל. ניסיתי לדבר איתו מספר פעמים על הנושא. אני מבינה שהוא עייף ומוטרד וגם אני, אבל איך אפשר חודש לא לשכב או לגעת אחד בשני. אני לא מכוערת, לא שמנה, אין לי כל מוגבלות פיזית או נפשית. כעת, כמעט עבר חודש שלא שכבנו והפעם בחרתי לא להגיד דבר בנושא כי פשוט נמאס לי. הוא מצידו גם לא אומר כלום. הוא כל הזמן עייף, נרדם בכל מקום ומטורד. ניסיתי ליזום גם בעצמי לא מעט פעמים, הוא כל הזמן טוען שהוא רוצה אבל הוא עייף מדי ואינו יכול, היו פעמים ש"צלחתי" נקרא לזה ככה אבל זה פשוט היה בנאלי, כמו מכונה.
אנחנו גם לא בדיוק מתקשרים כל השיחות בינינו הם בפן המקצועי בלבד. כאילו נכנסנו למין שיגרה שפשוט קשה לצאת ממנה. שנינו מייחלים לימים טובים יותר שאנחנו יודעים שיגיעו. פשוט בינתיים זה נורא קשה. יש לציין שזה לא הקשר הראשון שלי, אבל זה קשר מאד רציני. אני יודעת שהוא ואני זה מה שנועד להיות, נקרא לזה ככה. קשה לי לדמיין סיטואציה שזה לא ממשיך. אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות...אני יודעת שהוא שם לב שמשהו אינו תקין ולרוב זה מסתיים בזה שאנחנו מתווכחים. אני גם נאלצת להעיר לו הרבה, לא בגלל שמשעמם לי אלא בגלל שהוא לא מסודר והוא אוהב לבלגן ולרוב לא מסדר אחריו. בעתיד הקרוב מאד שנינו נהיה מאד עסוקים. זה פשוט מרגיש כאילו אנחנו שני חברים טובים ולא זוג. איני מעוניינת לגרום לא לקנא או לעשות לא בכוונה כי זה משחקים, ואין לי זמן לשחק או הרצון.
מה הייתם מציעים לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות