היה לי בן זוג מדהים, הכרנו לפני שנה וקצת, ואחרי חודש עברנו לגור יחד, משם הכל זרם בצורה מושלמת וטבעית, וגרנו בדירה מדהימה יחד ובנינו ועולם משותף...
בתקופה האחרונה הקשר שלנו החל להתדרדר, והתחלתי להרגיש שאני לא נמשכת אליו, אבל אוהבת אותו בטירוף אהבת נפש, בנוסף לזה גם נכנסתי לדיכאון והרגשתי תחושה עצומה של ריקנות...הוא היה מאוד שקוע בעבודה ומאוד התלוננתי על כך, יותר נכון, לא הפסקתי להתלונן, ולהציק לו, ובתוך תוכי ידעתי שזה יגרום לו להיפרד ממני, ואפילו קצת בתוכי רציתי את זה...זאת לא הפרידה הראשונה, אבל לפני שבועיים, הוא התקשר להיפרד ממני בפלאפון, וכמובן שמאוד בכיתי והייתי עצובה, נשארתי לישון אצל אמא שלי וכעבור שבוע ביקשתי שישלח לי עוד בגדים מהדירה המשותפת..בשבוע הראשון הרגשתי טוב, שעול כבד ירד ממני...אבל אז פיטרו אותי מהעבודה והתחלתי להיכנס לדיכאון, הרגשתי שהזמן הפנוי גורם לי להתגעגע אליו ולחוש תחושת ריקנות התחלתי לצאת ולהשתכר ללא תקנה, ואני מרגישה שאני פועלת מתוך הרס עצמי ושנאה עצמית...אני לא מצליחה למצוא עבודה ומרגישה שגם לא בא לי לעשות כלום, שאני יכולה לשבת יום שלם בבית של אמא שלי ופשוט להכנס למחשבות הרסניות בלי לדעת מה לעשות עם החיים שלי או איך ממשיכים...פתאום מרגישה דחויה ולא מבינה איך הבן אדם שהכי אהב אותי בעולם לא רוצה אותי בחיים שלו? איך גם איבדתי עבודה ובנוסף חזרתי לגור אצל אמא? (אישה מאוד לא פשוטה)
איך יוצאים מלופ של הרס עצמי?
והאם אני אוהבת אותו באמת או רק מרגישה שאני צריכה אותו בגלל תחושה עצומה של ריקנות ושעמום?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות