שלום לכולם,
השאלה שאשאל פה ממש לא מאפיינת אותי לרוב. אני מופתע מעצמי שאני באמת עסוק בזה. ביום שני אני מתגייס, כל כך טוב לי בחייים. אני תמיד אופטימי, יש לי חברה מהממת, חברים טובים, אחלה משפחה ואני מרוצה מאוד מכמעט כל אספקט בחיים שלי. תמיד הייתי ככה.. אני אדם קליל ורגוע מאוד, חיי את הרגע לרוב ונדיר מאוד שאני מתכנן קדימה ליותר מדי זמן. בניגוד לאופי שלי, מה שמצפה לי אחרי הצבא ממש מטריד אותי!
אני בטוח שבצבא יהיה אחלה (אני הראשון שמרוצה משיבוץ לתותחנים) ובאופן כללי אני חובב מסגרות. אבל היום אחרי השחרור כל כך מעסיק אותי. אני מפחד שפשוט לא אדע להסתדר. אני לא בחור עצמאי במיוחד, אני גם מגמגם קל וזה טיפ טיפה פוגע לי בביטחון (בעיקר בלדבר עם פקידים וכאלה) ומעבר לזה אני פשוט חושש מלהתבגר ולגדול. זה ממש מבאס אותי. אני לא ממש נער טיפוסי, לא אוהב מסיבות ודברים כאלה ובעיקרון תחומי העניין שלי מאפיינים יותר אדם מבוגר- אבל אני כל כך מאושר. ההתעניינות שלי בכסף היא אפסית עד לא קיימת. אני לא קונה כלום מלבד אוכל פעם ב עם חברים. העובדה שאצטרך פתאום לעבוד, להרוויח כסף, להתעסק בעניינים רומנטיים וזוגיים ובתשלום חשבונות ממש מבאסת ומעציבה אותי. אני מנסה לעודד את עצמי בכך שאצבור עוד המון חוויות אבל כל המסביב נורא מבאס בעייני. זה לא רק הפחד מאחריות, אני מסוגל להיות אחראי לגמרי. זה יותר הפחד מאיך שהחיים נראים אחרי הצבא, ובתפיסה שלי עכשיו הם נראים ממש מבאסים משום מה.
אשמח לשמוע דעות ורשמים, מה אתם הרגשתם בגילי? איך אתם חווים את החיים הבוגרים?
אני יודע שלכל גיל יש את היתרונות שלו וכו, ואני ממש מסכים. אבל אשמח אם תרדו לרלזוציות יותר נמוכות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות