לא יודעת אם עשיתי את ההחלטה הנכונה, נפרדנו זה בגלל שאני לא הראתי לו חום ואהבה

שלום,
הייתי בקשר זוגי עם מישהו חצי שנה והחלטנו להיפרד, הסיבה שנפרדנו זה בגלל שאני לא הראתי לו חום ואהבה. אני גם לא הייתי שלמה לגבי הקשר הזה, בגלל שאני במקום של שנה אחרונה בתואר, עם עבודה מסודרת והוא עדיין לא התחיל ללמוד ועובד בעבודה זמנית. באיזשהו מקום זה הפריע לי, רציתי להתקדם. הבעיה היא יותר עמוקה מזו.
יצא לי להיות ב-5 מערכות יחסים קצרות וארוכות, ואני זוכרת שתמיד היה לי בעיה בקטע המיני והבעת חיבה לבן הזוג. בהתחלה הראתי שאני מאוד רוצה, הראתי אהבה, לאחר כמה זמן החשק נגמר וכבר לא בא לי בכלל לקיים יחסי מין, לא מרגישה צורך. זה קרה לי עם כל בני הזוג, האם יכול להיות שלמרות שהייתי בהרבה קשרים לא אהבתי אף אחד מהם באמת?
הפרידה הזו גרמה לעוד דברים בעיייתים, אני לא טיפוס חברותי כל כך ועם ביטחון עצמי. תמיד בחיים שלי הייתי תלויה בבן זוג והייתי בקשר עם חברים שלו. אין לי ממש חברות משל עצמי, אני לא מצליחה לייצר קשרים עם בנות ולשמור עליהם לאורך זמן. התקשורת בין אישית שלי לא טובה, אני בחורה שקטה ואני מרגישה מעין מחסום בדיבור עם אנשים, במיוחד אנשים שאני לא בקשר קרוב איתם. רק בשיחות אחד על אחד עם מישהו קרוב אני מרשה לעצמי להיפתח. אני כמעט לא מתקשרת עם אנשים ביומיום מה שמאוד מקשה עליי לפתח שיחה עם אנשים, ואם כן אני מפתחת רק על נושאים רציניים כי זה האזור נוחות שלי, לא יודעת להצחיק, לדבר על שטויות, סמול טוק וכאלה ובגלל זה אנשים לא בהכרח רוצים להיות בקשר איתי כי אני לא מספקת להם הנאה.
תמיד היה לי יותר קל להיות במערכות יחסים עם גברים מאשר ליצור חברויות עם נשים, יצאתי להרבה דייטים בגלל שאני ניראת טוב- אבל רובם הכרתי דרך אתרי היכרויות למינהם, במציאות לא כל כך התחילו איתי בגלל הקרות שאני משדרת. בכלל אם אנשים סתם פונים אליו אני מרגישה שאני לא מצליחה לדבר בטבעיות וזה המון מאמץ בשבילי כי אני רגילה לשתוק כל הזמן.
אני רוצה להיות במקום טוב בחיים שלי, בזוגיות שאני שלמה איתה, עם חברות אמיתיות ולהרגיש מוצלחת.
אני רוצה לעשות שינוי באיך שאני ניראת (לרדת במשקל), לחזק ביטחון עצמי ולרכוש חברות אמיתיות.
ברגע שארגיש מספיק שווה, אני מרגישה שאוכל למצוא את הבן זוג שאני מחפשת ולהיות מאושרת.
אני לא יודעת איך לעבור את התהליך הזה כדי שהוא יצליח, האם לקרוא ספרים ותרגל את זה במציאות... ללכת לפסיכולוג? והאם התהליך הזה בכלל אפשרי לשינוי?
אני מרגישה שגם קשה לקדם את עצמך לפי המטרות שלך שהחיים שלך לא טובים, צריכים את ההנאות האלה בחיים של לצאת לבלות, דייטים, חברות ואני מרגישה שבכלל שוויתרתי על הקשר הזה זה הופך אותי למקום שאני לבד בו.
הבחור שהייתי איתו חצי שנה היה לנו מאוד טוב בבן אישי, אבל הרגשתי איתו באזור נוחות מסויים שאני לא צריכה לעבוד ולשפר דברים בי, נתלתי בו יותר מדיי ואני לא מרגישה שאיתו אני יכולה לעבור את התהליך הזה.
רציתי לשאול אם יש לכם טיפים ועצות לעזור לי לעבור את השינוי הזה