שלום לכולם,
זאת כנראה תהיה אחת השאלות הפחות ברורות שיצא לכם לקרוא באתר- אין לי יותר מדי איך לתאר את מה שאני מרגיש וגם לחלקכם אני אשמע פשוט אדיוט.
אני בן 18, מתגייס ביום שני לתותחנים. בחור נחמד מאוד (לטעמי לפחות). יש לי חברה, חברים טובים, בגרות מעולה ואחלה משפחה. שמתי לב שאני נורא לא ממוקד, כמעט ולא מציב מטרות, מצד שני.. גם לא תמיד חי את הרגע. קצת קשה לי להסביר, אני מתייחס לחיים שלי כמו עלילה כתובה מראש. אני זורם עם כל סיטואציה, אף פעם לא מאוכזב ממשהו, יש לי חלומות כמו לכולם- אבל אני לא רואה את עצמי בתור הטיפוס שנלחם עליהם. אני רוצה להיות פסיכולוג, אבל אם לא אתקבל משום מה ללימודי הפסיכולוגיה אני פשוט לא אתבאס. רציתי להיות חובל, הגעתי לגיבוש ועפתי ביום השני ופשוט חזרתי הביתה שמח ומחויך. אין כמעט שום דבר בעולם שנראה לי נורא ואיום. לפעמים אני מדוכא ומבואס ממש, אבל זה אף פעם לא מאיך שהחיים שלי נראים. זה לא שאני מרוצה מכל אספקט בחיים שלי, ברור שלא. יש דברים שהייתי משנה בשמחה- אבל הרבה פעמים החיים נראים לי כל כך קצרים וטרדות שונות הרבה פעמים נורא מיותרות בעייני. אני חושב על זה שאדם חי בערך 85 שנה.. זה נראה לי כל כך מעט. רדיפה אחרי כסף או הצלחה נראים לי כמו חתיכת בזבוז זמן.
קראתי את כל מה שכתבתי ואני מודה שזה לא הכי ברור ומובן (לפחות הזהרתי מראש). למרות זאת, אם יש פה מישהו שמצליח להבין את הכתוב, אני יותר מאשמח לשמוע את דעתו. אני לא בא להטיף איך לחיות לאף אחד- להפך! אני בעצמי לא בטוח האם הגישה שלי נכונה. משהו בי מוזר? האם הקלילות שאני לוקח בה דברים תפגע בי? האם זאת גישה שמאפיינת צעירים בני גילי שעדיין לא נתקלו בקשיים של החיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025