שלום,
יש לי הפרעת אישיות גבולית מאובחנת. כל החיים ידעתי שמשהו בי קיצוני מידיי ולא בסדר ולאחר האבחון וקריאות רבות על הנושא הכל הסתדר אצלי בראש והבנתי למה החיים שלי נראים כמו שהם נראים.
אני כל מה שכתוב על ההפרעה הזו ואף יותר וכל מערכת יחסים בחיי הסתיימה עקב כך, יש לציין שכל מערכת יחסים הייתה גם הרסנית ונוראית עקב כך ומעבר לכך גם רוב החברים שיצא לי להכיר לאורך החיים ויתרו עליי בזמן כזה או אחר.
אין לי הרבה מה לעשות כרגע, אני מחפשת דרך לטפל בהפרעה הזו ולמתן אותה. כדורים לא באמת עוזרים.
אבל אני מאוד מפחדת. אני מתחילה לחשוב שהבדידות הזו תימשך לנצח.
האמנם לעולם לא אמצא חברים שיהיו איתי באש ובמים ויקבלו אותי ויצליחו להתמודד איתי ולהכיל אותי?
האמנם לעולם לא אמצא בן זוג שגם כן, יוכל להכיל אותי ולהתמודד אותי ויאהב אותי מספיק כדי לא לוותר עליי?
יש לציין שמעבר לתסמיני ההפרעה אני כן בחורה טובה, אני מעניינת ואני אכפתית, אני כן חברה טובה ואני מאוד חמה ואוהבת ותומכת, בשביל היקרים לי אעשה הכל ומעבר, אני תמיד אהיה שם ואתמוך ואעזור, כן כיף איתי בדרך כלל.
איך אני אמורה להסתכל על החיים שלי קדימה כשעכשיו אני לבד והתרגלתי לזה שלכולם נמאס ממני בשלב כזה או אחר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות