אני בת 16 בכיתה י, ביסקסואלית בארון. הרבה מהחברות הטובות שלי יודעות אך עדיין לא יצאתי וכנראה גם לא אצא בקרוב להורים..
אני גרה בעיר במרכז הארץ ואני מכירה הרבה ילדים בני גילי, לרוב אני תמיד נתקלת בכאלו שאני מכירה. אני אומנם לא דתייה אבל לומדת בבית ספר דתי של בנות בלבד, שהוא יחסית ליברלי..
אם לא מגבלות הדת מזמן הייתי יוצאת מהארון בפני כל השכבה, כי חברות שלי נורא מקבלות ופתוחות אבל בית הספר עצמו לא. גם להיות בארון בכיתה של בנות.. זה קשה. אם מישהי תספר לי שיש לה קראש על בן מסויים, כולן יתלהבו ויגידו לה שזה חמוד, ידחפו אותה לגשת אליו. אבל אם מישהי מרגישה משהו כלפי מישהי, זה כבר מראש מועד לכישלון. יש מישהי בכיתה שאני לא מפסיקה לחשוב עליה, כל רגע שהיא ליידי.. חברה טובה שלי. אבל זה מרגיש לי רע, ולא פייר כלפיה. תמיד בראש שלי שאם היא הייתה יודעת היא הייתה נגעלת, מזועזעת.. למרות שהיא לא הטיפוס. הרגשה כזו שאסור לי לחבב מישהי במיוחד אם אין לי מושג מה הנטייה המינית שלה..
אני נורא רוצה ללכת לאיגי אבל מפחדת שאולי לא אתחבר, או הזהות שלי תיחשף איכשהו בבית הספר וזה יגיע להנהלה.. הכי נורא לי בבית ספר זה שאני לא יכולה להשמיע את הקול שלי כאחת מהקהילה. להעלות מודעות.. והכל בגלל הדת. גם פה ושם זרקו לנו על זה כל מיני הערות ולא בקטע טוב..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















איגיAsk
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

































2026