אני לא רוצה חברים שישפטו אותי לפי המראה אבל מה לעשות שככה זה היום?

אני רק רוצה להודיע מראש ה''שאלה'' הזאת זה יותר פריקה מאשר שאלה.. אני לא יודע אם זה מנוגד לחוקי האתר או שזוהי לא מטרת האתר אבל אני אנסה..
אני רציתי לספר לכם על החיים שלי.. אני מספר את זה בגלל שאין לי מישהו אחר לספר לו אז אני חשבתי שאולי לספר לאנשים זרים באופן אנונימי ושאולי יהיה להם איך לעזור לי יעזור לי...
אז נתחיל? אני אקרא לעצמי מרשל (על שם מרשל מטרס, מי שלא יודע מי זה מרשל מטרס זה אמינם, אמינם זה האיידול שלי)
אוקיי אז אני מרשל אני בכיתה ט כרגע עוד מעט בן 15 ורציתי לספר על הדבר הזה שנקרא החיים שלי
אני רק רוצה שתבינו שמה שאני עומד לרשום זה לא התבכיינות או רחמים עצמיים זה נטו פריקה ואתם תבינו כבר למה.
אני קודם כל אתאר לכם אותי ואני אגיד דברים שבחיים לא חשבתי שאני אדבר עליהם כי הם הדברים שאני הכי מתבייש בהם בעולם
הגובה שלי לא כזה משנה לי אני לא גבוה מדי לא נמוך מדי , השיער שלי זה אחד הדברים היחידיים שאני אוהב בי, יש לי שיניים יחסית צהובות עם שני כתמים צהובים בשיניים הקדמיות שהן כבר שבורות מגיל קטן (וואו זה היה לי קשה לרשום את זה).אי אפשר כמעט לתקן אותן הכתמים הצהובים יכולים לרדת רק בהלבנה זה לפחות מה שהרופא אמר והלבנה עולה יחסית לגבי השברים אפשר להשלים אבל הרופא לא המליץ כי לפי דעתו נגיסה במשהו קשה ישבור את ההשלמה. הגוף שלי יחסית בסדר כי אני עושה ספורט שספורט זה אחד הדברים שמחזיקים אותי בעולם הזה. יש לי חברים אני לא אגיד שלא אבל הם לא החברה שאני רוצה שתהיה לי.למה? הם חברים טובים אל תבינו לא נכון אבל הם לפעמים יורדים עליי בקטע שזה פוגע בי לגמרי אם זה במראה או אם זה בעבר שלי.. אל תרשמו לי למטה אז תחליף חברה.. רוב הנוער היום הוא נוער פח לצערי אני לא אומר יש חלק ענקי שהוא פשוט מדהים אבל בארץ שלנו יש הרבה נוער מדורדר ואצלי בשכבה הם הרוב אז החברים שיש לי עכשיו הם הנורמליים נחשבים.. אני רוצה להחליף חברה אבל באמת שאין לי איך..
אני מודה שאני בן אדם שרוט במוח אני בחיים לא הכחשתי את זה. חברים מזמינים אותי לצאת איתם כל סוף שבוע או סתם ביום רגיל אבל משהו מוזר בי פשוט לא בא לי. התחלתי לתרץ והם כבר מתי שהוא לא קנו את התירוצים שלי ואני סתם כבר הברזתי להם.. מבחינת הלימודים? אני לא אהיה עכשיו כמו ילד אובדני ואגיד אני טמבל אני לא יודע כלום אני לא מסוגל לזה יותר. למה? כי אני יודע שאני בסך הכל בכיתה ט ויש לי עוד הרבה לפני אז לבכות לא יועיל לי.
אני 5 יחידות אנגלית במקצועות האחרים אני מצליח רק אם אני רוצה ורוב הפעמים אני מצליח. מתמטיקה זאת הבעיה הכי גדולה שלי אני 3 יחידות ואני שונא את המקצוע אני יודע שזה העתיד שלי וצריך להשתפר . אני יודע שאני אשתפר אני הבטחתי את זה לעצמי וזה גם יקרה.. אנשים שופטים אותי ברושם ראשוני לפי המראה שלי אל תבינו לא נכון אני לא נראה נוראי אבל השיניים כמות השיער שיש לי בגוף ( שכחתי לציין אני שעיר . משהו שהוריד לי את הביטחון במשך החיים ) עכשיו אני יודע אני לא רוצה חברים שישפטו אותי לפי המראה אבל מה לעשות שככה זה היום?
לא מדבר על חברה שאני כבר לא חושב על זה כי אני לא חושב שיש אהבה בגיל כזה..
ניסיתי פעם אחת וזה הספיק לי לגיל ההתבגרות.. לא בשבילי..
בבקשה אל תגיבו לי תגובות של '' יא פתטי אתה רק בן 14 מה אתה יודע מהחיים שלך בכלל?'' בא לכם לצחוק? תצחקו זה עדיף על זה שתגיבו משהו לא לעניין או לא מועיל.. השקפת החיים שלי יחסית מוזרה לילד בגילי אני יותר מדי בוגר לילד וזה אולי אחת השריטות שאני אוהב בי..

אני באמת לא יודע אם מישהו קרא את זה כי אני לא חושב שזה יעניין מישהו למרות שזה אולי הביטחון בשקל וחצי שלי..