אני בת 22, לסבית, סטודנטית, עובדת ומתנדבת. משתדלת להפגש עם חברות מתי שאפשר, רק למלא את החלל הריק שבלב.
עברתי פרידה נוראית לפני 3 חודשים, היא נפרדה ממני ומיד לאחר חודש כבר נמצאת בזוגיות מאושרת עפ מישהי אחרת, זה שורף לי מבפנים (בעיקר כי אני רואה אותה בלימודים כמה היא מאושרת והמשיכה הלאה).
על פניו אני עושה כל מה שצריך בשביל להמשיך הלאה- הדברים שציינתי למעלה ואפילו מעבר- ספורט, טיפול פסיכולוגי שהתחלתי, ירדתי במשקל, טיפחתי את עצמי מאז, התנסיתי בדברים חדשים שפעם הייתי אנטי ובקיצור אני מגלה את עצמי מחדש.
ניסיתי גם להכיר בנות חדשות, אבל אף אחת לא כמוה, אף אחת לא מדהימה ולא מזיזה שום דבר (הייתה אחת אבל היא לא בעניין לצערי). לא עושים לי טוב באתרי הכרויות אבל שני אין לי דרך אחרת להכיר. מה לא בסדר בי שאני תקועה כל כך הרבה זמן? למה לא מגיעה לי אהבה? מצד אחד אני רוצה, מצד שני חושבת שכבר לעולם לא אמצא.
ועכשיו לשאלתי, אני מרגישה שאני מבזבזת את הזמן שלי בחיים, שלשום דבר כבר אין מטרה, שאני סתם בעולם הזה. אני לא אוהבת את עצמי וחושבת שבחיים אף אחת לא תאהב אותי. אני מנסה להתאפס ולהגיד לעצמי שזה לא נכון (גפ החברות מעודדות) אבל אני מרגישה שאני צריכה דחיפה יותר חזקה בנושא. חיים רק פעם אחת, למה אני לא מעריכה את זה? למה אבדה לי המשמעות לחיים?
רציתי לשאול אתכם האם אתם מכירים מקום כזה שעוזר להגברת הבטחון/ האהבה העצמית? משהו רוחני כמו סדנה או משהן בסגנון. אני אשמח לכל עצה שתבוא אני קצת אבודה ומתוסכלת מהמצב. אני אשמח גם לשמוע אם חוויתם משהו דומה ואיך יצאתם מזה.
נ.ב
אני יודעת שהמון פעמים אומרים שהזמן יעזור, אבל אני מרגישה שאני מבזבזת אותו, שאני תקועה יותר מדי, שמשהו בי לא בסדר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות