איך להתמודד עם אפליות של הורים בן אחים? להכאיב להם ולא להזמין אותם לחתונה?

אני הבן האמצעי ( 26 ) יש לי אח גדול ( 30 ) ואחות קטנה ( 20 ) ולצערי אני חווה אפליות קשות מצד הוריי.
אני לא אתחיל לפרט הכל אבל אני יסביר כמה מהאפליות
שלהם כלפיי.
למשל: ההורים שלי העבירו את חשבון הפלאפון שלי על חשבוני בגיל 18 לעומת זאת לאחי הם שילמו עד גיל 23
ולאחותי הקטנה שהיא בת 20 הם עדיין משלמים ששאלתי למה להם הם שילמו עד גיל מאוחר יותר ולי לא הם אמרו ״ זה לא עניינך למה ולמי אנחנו משלמים ״

אחותי הקטנה סיימה צבא לא מזמן ועכשיו היא רוצה להירשם ללימודים וההורים שלי הציעו לשלם לה 3/4 מהתואר. איך גיליתי את זה? לפני שבוע אמא שלי ואחותי חזרו מיום פתוח באוניברסיטה וההורים שלי אמרו לאחותי שתרשם בראש שקט כי הם ישלמו לה 3/4 מהתואר ות1/4 הקטן תשלם מהפקדון הצבאי.
למה זה כואב לי? כי גם לאחי הם עזרו אומנם לא 3/4 אבל נתנו לו 1/2 מהתואר. ולי? לי הם עזרו ב-3000 ש״ח וזהו בטענה שזה מה שיש להם. תמיד כשזה מגיע אלי אין להם נכון?

והדבר שהכי כואב לי. אחי יתחתן לפני שנתיים וההורים שלי אמרו לו: תבחר או עזרה בחתונה או עזרה בקניית דירה כמובן שאחי בחר עזרה בקניית דירה. הם לא שילמו לו הכל כמובן. אם כל הכבוד!! אבל ממה שאני יודע הדירה שהוא קנה עלתה מליון 750 אלף.
בואו נגיד שהוא איש הייטק ומקבל 20 אלף אז היה לו לממן משכנתא לדירה כזאת אבל ההורים שלי נתנו לו מזומן 1/4 מהסכום שזה 437 אלף ש״ח שזה עזרה ענקית.

אני הצעתי לאשתי לעתיד נישואין לפני שבועיים וחצי ואתמול באתי לדבר עם ההורים שלי ולבקש מהם עזרה
קטנה. לא ביקשתי שישלמו לי הכל אלא עזרה כמו שהציעו לאחי הגדול וכמו שבטח יתנו לאחותי
כי אני ואישתי סטודנטים שתינו לומדים רפואה יש לנו בקושי זמן לעבודה אנחנו עובדים פעמיים בשבוע בעבודה מזמנת ואנחנו צריכים עזרה. ההורים של זוגתי עוזרים לנו קצת ( זוגתי היא ההפך ממני נותנים לה מכל הלב ) לצערי הוריי הפנו לי עורף ושבאתי לדבר איתם על החתונה הם עוד לא נתנו לי לסיים לדבר וישר אמא לי אמרה : ״ אם זה לבקש עזרה אז מיותר השיחה ״ כשאמרתי בכעס למה לאחי כן ולי לא אז אמא שלי ענתה שזה לא ענייני העניין שלהם לחלוקת כספים ״ מהשיחה הזאת יצא אמוציות וכעס כמובן שיש סיבה אחרת ובסוף אמא שלי אמרה שלא עשיתי להם נחת בתור ילד הייתי ילד דחוי מוזנח עם התנהגות מוזרה ומביישת והם לא מרגישים צורך להעניק לי. מרוב כעס אמרתי לה שהם הורים רעים ואם ככה שלא יתנו לי גם ירושה ויתנו הכל לאחים שלי וקיבלתי תשובה כואבת ביותר שלא ציפיתי
״ להם ניתן הכל לך לא. בך אנחנו מתביישים. וגם ירושה לא תקבל ואם תקבל אז חלק קטן מאוד ״ אני יצאתי בבכי תרקתי תדלת ואני לא רוצה לדבר איתם. אני אסתדר לבד אבל על הכאב הזה אני לא אסלח להם אני לא מתכוון לדבר איתם והם גם לא יוזמנו לחתונה.
זוגתי ביקשה ממני לסלוח להם אבל אני לא מוכן על הכאב שהם גרמו לי אני אדאג להכאיב להם שהם לא יהיו חלק מהחופה של הבן שלהם!! אבל אני אפילו לא בטוח שזה יזיז להם הרי הם מתביישים בי ולא סובלים אותי. וחבל שהם מתביישים בי? כיום אני סטודנט לרפואה בצבא הייתי בקבע. אז זה שבתור ילד הייתי ילד דחוי חסר חברים מצב שגרם להם לסבל לא באשמתי!!
אני לא בחרתי להיות ככה אז למה להתבייש בי.
לסלוח להם להכנע לזוגתי ואחיי ולהזמין תהורים לחתונה?
או להכאיב להם לעשות איתם ברוגז ולא להזמין לחתונה?